הצדעה לאנטוניו קרלוס ז'ובים  ((Tom Jobim).  זהו ז'ובים בקווי מיתאר מעודנים, והפעם חיבור בין משפחות המלוכה של הבוסה: פאולו בגיטרה, דניאל – פסנתר, ז'אק מורלנבאום בצ'לו ואשתו הזמרת פאולה. אני בטוח שהכהן הגדול של הבוסה היה מחלק ציונים גבוהים לעיבודים ולקולות. דניאל זה החיספוס אינטימי שמזכיר את אנטוניו. פאולה נולדה לשיר את לחני ז'ובים. הם מתלבשים על קולה ככפפה. העיבודים שומרים על נאמנות למקור. פרט לתוספת צ'לו. גיטרה אקוסטית חמה, מוסיקה שנוצרה באהבה ובנאמנות למקור. . זהו אלבום אינטימי ואלגנטי במיוחד, שמעמיד זרקור על הליבה הקאמרית של המוזיקה של אנטוניו קרלוס ז’ובים

העיבודים חשופים, שקטים, כמעט שקופים. אין תזמורת גדולה או גרוב מודגש – הכול נשען על הרמוניה, טקסטורה ונשימה.. הצ’לו של מורלנבאום מכניס עולם קלאסי-אירופאי, בעוד שההרמוניות והמלודיות נטועות עמוק בבוסה נובה. הקצב פנימי, לא חיצוני: במקום סווינג ברור או מקצב ריקודי, יש תחושת זרימה עדינה, כמעט מדיטטיבית.

האלבום:מציג את ז’ובים כמלחין “קלאסי” כמעט, לא רק כמלך הבוסה נובה, מדגיש את העומק ההרמוני והמלודי של היצירות שלו מרגיש כמו אלבום זיכרון חי – לא נוסטלגי במובן הסנטימנטלי, אלא בוגר ושלו
השירה (בעיקר של דניאלה ופאולה) מאופקת, רכה, לא וירטואוזית במובן המקובל.
הדגש הוא על אינטימיות ואמירת הטקסט, לא על “להרשים”. זה מתאים מאוד לאסתטיקה של ז’ובים, שבה העצב, הנוסטלגיה והיופי תמיד מעודנים ולא דרמטיים מדי.

הרכב משפחתי-אמנותי שכולל את: פאולו ז’ובים (בנו של טום) – פסנתר, דניאלה ז’ובים (בתו) – שירה, ז’אק מורלנבאום – צ’לו ועיבודים, פאולה מורלנבאום – שירה

Quarteto Jobim-Morelenbaum

1. Agua De Beber
2. Meditacao
3. Ela E Carioca
4. So Tinha De Ser Com Voce
5. A Felicidade
6. Eu E O Meu Amor/Lamento No Morro
7. Falando De Amor
8. A Correnteza
9. O Boto
10. Mantiqueira Range
11. Corcovado
12. Desafinado
13. Aguas De Marco