לסקור ארבעה דיסקים ושבעים שירים במאתיים מילה, כלומר לכתוב על 30 וכמה שנות יצירתו של כספי בכמה שורות. אומר רק כמה דברים: בשיטוט על פני ארבעת הדיסקים, מתברר שלכספי יש הרבה מאוד שירים יפים, שכייף ומרגש לשמוע אותם מחדש.
אם נדבר רק על "ברית עולם", אז נקפח את "מקום לדאגה", אם נציין רק את "ואותך", נתעלם שלא בצדק מ"מישהו", המוכר מיהודית רביץ. ואיך אפשר שלא להגיד מילה על "איך זה שכוכב". או על "מי ששר", (דגימת סאונד למטה) אחד המקסימים והמרגשים שבשיריו.
לא רק המנגינות. זה מתי הזמר. רך, אבל כמה גוונים יש ברכות הזו. כמה רגש אמיתי.
יוצר של מנגינות נהדרות, מעבד בחסד, קליידוסקופ של גוונים מוסיקליים, מורכבות מוסיקלית שיש בה המון דקויות. איך שהוא מגיע ב"שיר ערב" ("מסתבך והולך") לסמבה. זה רק כספי.
היפה הוא שגם כשמגיעים לדיסק השלישי והרביעי, מצעד הלהיטים היפים נמשך:"בלילות הקיץ החמים", "עוד תראי את הדרך". חלקם, בעיקר המוכרים מביצועים של זמרים אחרים, כ"ימי בנימינה" ו"שיר היונה" הוקלטו חי, וגם הקפידו לבחור את המוצלחים.
המעלה של הדיסקים שהם מקיפים את כל היפה בכספי. העורכים והמפיקים עשו עבודה טובה במיקס של השירים, בין ישן לחדש, בין מינורי לקצבי, בין הסמבה לבלקני.
ולפני סיום: אהוד מנור, כתב בין שאר הדברים שכתב לטובת הדיסק המרובע הזה – "מתי כספי הוא ציפור יר נדירה שכזאת. היא אינה מתיישנת לעולם, משום שהיא כל-כך מקורית ומיוחדת ומורכבת כנפש האדם"
שורה תחתונה: שבעים שירים בארבעה דיסקים שאינם אסופה מאולצת שבה "מותחים" את החומר רק כדי שתהיה מהדורה מפוארת לחנויות.
