מכל אלבומי ליאונרד כהן, ההופעה הזו היא מהסוג שאתה חוזר ושומע, וחוזר ושומע וממשיך לחזור לשמוע. והיא ממשיכה להלך עליך. אמוציונאלי, מסתורי, היפנוטי. מבחר מהופעות חיות ושירים בלייב מ"הרקידי אותי", "ציפור על תיל" דרך "אחיות הרחמים", "הללויה", "כל אחד יודע", "ז'אן דארק", "אני הגבר שלך" ועד "סוזן". הלקט הוקלט בשני סיבובי הופעות שונים של כהן ב-1988 וב-1993. קצב נפלא, סקסופון סקסי, כינור צועני, הטון העמוק, זמרות הליווי (פרלה באטאלה, ג'ולי כריסטנסן) שמעניקות לו את הרוך, הנגנים שמעניקים לו צלילים במינונים הכי מדויקים. והמילים. לא צריך להוסיף מילה על המילים. פשוט לקחת את העטיפה. והטון החדגוני הזה, הטון העמוק של המספר,של המשורר הנואש, שמעניק את הצבע הנכון למילים.
כמה מהביצועים כאן הם הטובים ביותר ששמעתי מכהן – "הרקידיני עד סוף האהבה", "אני הגבר שלך". גם הסאונד משדרג אותו לעומת הסאונד שיצא מהאולפן. Who By Fire הוא עוד אחד מהמרגשים – בליווי כינור מלודי. ובאיזו תשוקה הוא שר את Sisters Of Mercy. לשמוע ולחזור לשמוע. כהן בשעותיו היפות.