הפסיי-טראנס (Psy Trance) של אינפקטד מאשרום מנסה להתגוון ולהעניק אלמנטים קצת אחרים למפזזי קלאב דאנס מיוזעים ומסוקסקים. עמית דובדובני (דובדב) וארז אייזן רקחו (כתיבה+עיבודים+מיקסים) מקסי דיסק של כ-28 דקות שמשדר התרחשות (טירוף) וגם אווירה. אני מדבר על האלמנטים שמעבר לקצב מכונות שממשיך לשמש קטליזטור גם כאן. הקטעים המשמעותיים הם הראשון והשני מתוך הארבעה המציעים באופן מפתיע טראנס מלודי מעוטר בצליל גיטרות פלמנקו אקוסטיות וחשמליות (ארז נץ) ושירה לטינית ממוסחרת (הזמר גיל קרזו מהלהקה המקסיקנית המצליחה "קינקי") במעין פרפרזה מודרנית על ג'ינג'ס חאן בעגה גרמנית משהו. הקטעים הנ"ל הנקראים Becoming Insane ומוגשים בגרסת "רדיו מיקס" ובגרסת "אלבום מיקס" וגם צליל מכונות מנסר הולך עם צליל אקוסטי. מלהיב, אם כי לא משהו מהפכני שיש למהר לספר עליו.
הקטע השלישי הכוחני-תעשייתי הוא רמיקס חדש ל- Deepy Dirturbed בהשתתפות ברי סחרוף בגיטרות חשמליות. יש כאן ניואנס במעבר, קול מסונתז שמכניס לאווירה אפלולית מסעירה במשך כ-9 דקות. בטח שיש בזה טכניקה וטכנולוגיה, אבל גם מיומנות וגם מידה של חשיבה אומנותית. גם קטע מס. 4 "מרלין" משתייך לרפטואר הקודם של אינפקטד – מתחיל בסאונד אווירה אלקטרוני וחוזר לתלם הקצבי הרפטטיבי. – וגם כאן עם אתנחתאות מפתיעות של נגינת גיטרה אקוסטית ולחישות, מה ששובר את הטראנס מיוסיק. בונוס: הלהיט החדש Becoming Insane בקליפ וידאו.
אז ככה: אינפקטד מאשרום עדיין עושה את זה הכי טוב, אבל עדיין – מוסיקלית מדובר בעיקר בגימיקים מוצלחים. לא הרבה מעבר.