אין סיכוי שתמצאו משהו בעברית על הצמד הישראלי Benny Risher ו-Shahar Fahima (רישר את פחימה?) לפי דפי הביוגרפיה באנגלית הם "מצפון יזראל", שנתיים עובדים ביחד. נפגשו לראשונה במסיבה שבה תיפקד שחר על תקן די.ג'יי. ביחד הם "בייסיק", פרודוקציית טראנס עדכנית שוצפת וקוצפת.
הדי ג'איות היא מקצוע. ז'אנר הפקה ממדרגה ראשונה. אבל בייסיק לא המציאו את הגלגל. הם טובים במניפולציות אלקטרוניות, שולטים ברזי המכונה. ה"אווירה" הוא כביכול. נטולת תכנים. סתמית. הקצב הרפטטיבי מתוכנת ממשיך לשלוט. מה עוד אפשר לעשות בפסיי-דאנס שעוד לא נעשה.

אמביינט? כן, אבל בייסיק רק בפתיחות הקטעים מנסים לייצר פסי קול של אווירה, פה ושם קולות ומשפטים, אוריינטאליות, פראזות של מוסיקה לסרטי מתח. קטע 8 Just Asking עשוי ברוח הזו, טראנס מועשר. הסאונד – תאווה. אבל אין כאן נאראטיב. ניכור נטו. אבל אם ךקחת אטרקציה מהדיסק – זה קטע מצוין.
גם הקטע המסיים Theory Of Hype מתחיל כפסקול הרפתקאה בחלל. ההמשך מפסיק את הסיפור. אבל לפי בייסיק הטראנס לא מת. הוא חי ונושם.