בואו נחזור לאחור. זה כדאי ומומלץ בחום כשמדובר בניל יאנג ינואר שנת 1971. הופעה סולו אקוסטית חיה הכי אינטימית ששמעתי ממנו מול קהל קנדי בטורונטו. גיטרה אקוסטית נטו ולפעמים הוא מתיישב לפסנתר. זה כאילו אנחנו והוא באיזה חדר, או בשידור חי בתחנת רדיו. קול גבוה שמשדר שירים בהכי אותנטי.
בצילומים הדי מטושטשים ב-DVD רואים את יאנג בישיבה, שיער "היפי" שכמעט מסתיר את פרצופו, טייפ סלילים מקליט מאחור.
יאנג, מהטרובדורים הכי אותנטיים בחיבור שבין פולק ורוק, מבטיח הערב לקהל שירים חדשים, וזו אולי אחת הפעמים הראשונות שאפשר לשמוע אותו בחמישה שירים חדשים שיופיע כעבור שנה ב-Harvest ויהפכו לנכסים של ממש ברוק האמריקני. זהו יאנג בלי קרוסבי, סטילס ונאש, 17 שירים , שר עצמו כעל "אולד מן" שיוצא ל"מסע אל העבר" ומספר על השירים שנכתבו על רקע החווה בה התגורר באותם ימים. הסאונד יצא נקי, מושלם, בלי חשמליות ובאסים ותופים, אנפאגד בריבוע. קול רוטט ברגיסטרים הכי גבוהים, ואתה מרגיש קרבה לאיש. זה מסמך נדיר איך נראה-דיברשר אז יאנג, גם משהו על חוש ההומור שלו. קלאסיקות: A Man Needs A Maid, Heart Of Gold, Cowgirl In The Sand,
הקהל מסרב ללכת הביתה, סטנדינג אוביישן כאלה עוד לא שמעתם, עד שהוא חוזר. בדיסק השאירו את כל הקטע הזה שהקהל דורש ברעשים עצומים ובעיקשות לקבל אותו לעוד הדרן – . I Am A Child. כמה טוב שממשיכים לחטט בארכיונים של המוסיקה ולמצוא חומרים שכאלה ששומרים על טריותם. זה אלבום כפול שהוא הרבה יותר מסתם נוסטלגיה. הוא ממשיך להיות רלוונטי. כמה שמענו כבר יאנג, והנה עוד דיסק ועוד גילוי.
ה-DVD שנכלל הוא חלק מהמארז המיוחד והייחודי הזה, אבל הפילם של אז אינו משתווה באיכותו לסאונד המשוחזר, באיכות גרועה, אבל לאספנים זה בטח ערך מוסף. מכל מקום גם ב-DVD בסטינג אפ נכון אפשר להגיע לרמות הסאונד של הדיסק.
