הדיווה הולכת על אסופת שירים לאטין-פופ כולם בשפה הספרדית. המוסיקה מעורבת – גם סוג המנוני הדאנס, מאלה שעשו מג'ניפר סופרסטארית. יותר כיוון "פופי" מאשר Soul. גם בלדות שקטות מאוד קליטות כמו Como Ama Una Mujer משאירות אותה זמרת פופ מהסוג שאנחנו מקבלים לעיתים קרובות באירוויזיון או בפסי הקול של הטלנובלות הספרדיות.

בסוג זה של סלואויים היא טיפה טובה יותר ב- Tu, גם ב-Adios המסיים בעיבוד למיתרים שהוקלט חי בביצועים יותר מעודנים. ככלל, אני מעדיף אותה בשירים הקצביים כמו Te Voy A Querer הסוחף, גם בשיר הפתיחה Qué Hiciste  (דגימת סאונד למטה) הלוהט והיצרי, שגם אומר משהו לגבי הניסיון שלה לחדש משהו.  יש טענה שהספרדית שלה אינה מה שנקרא מושרשת, אבל מה שלי חסר זה בדיוק העניין הזה של חידוש והעזה ופחות הליכה על המובן מאליו, על פורמולות שנוטות יותר לפושר מאשר לחם. כשהחמר יותר משובח – פחות שמים לב למבטא ואפילו לאיכות הקולית.