באלבום האולפן השישי שלה, ביורק מנסה שוב להרחיב את גבולות המוסיקה שלה. האלבום נכתב והופק על-ידי ביורק עצמה, אבל בשיתופי פעולה עם אמנים כטימבאלאנד שהפיק את הסינגל מהאלבום –  Earth Intruders , מארק בל מ –  LFO  , אנתוני הגרטי מ"אנתוני והג'ונסונס" שניסו לשזור את הצליל שלהם במוסיקה של ביורק.

ושוב זוהי ביורק של ניסיונות, חידושים והפתעות, לא באה להחניף, ותמיד מיוחדת. סוערת ונסערת ותיאטרלית. מבחינת העיבודים, כמחצית מהשירים מתבססים על סימפולים של כלי נשיפה (שהיא הכינה מבעוד מועד) תקשיבו ליצירה מס. 3- "אש קלושה של תשוקה" בדואט נהדר עם אנתוני הגרטי. זה מסעיר – במעבר לתיפוף ריטואלי בסיום. ובקטע הבא – תמימות – זה אלקטרוניקה של צפצופים וביטים א-לה היפ הופ. תורידו את ביורק ותקבלו מיס אליוט.

ביורק באלבום הזה אנרגתית, ראוותנית. עשירה מוסיקלית. בקטע Hope טימבאלנד סינתז צלילי טבלה ומיזג אותם עם צליל כלי פריטה אוריינטאלי הנקרא "קורה" וב-"הכרז עצמאות" שילב המפיק פרנק בל  (משתף פעולה מאז "הומוגניק") סימפולים מאלבומה Drawing Restraint 9 במה שנשמע טכנו נועז עד מוטרף. Wanderlust, "תאוות נסיעות" מתחיל בצפירות של ספינות, מעין קנטטה לצפירות ספינות , וביורן יוצאת לשיט המלווים בביטים נוסח אפקס טווין.

ב"וולטה" ביורק ממשיכה לתחקר את גבולות המוסיקה מבחינתה – ועם מעט עזרה מידידים היא מצליחה להזיז אותם לכיוונים מרתקים.  חסרת מנוחה, הרפתקנית כתמיד, לעולם אינה מתמסחרת. אלבום לפריקיה.