לא איש סופרלטיבים אנוכי. אז אני מחזיק את עצמי שלא להגיד משהו כמו "הם הכי"…אבל ככה מנגנים רוק, ככה צריכים לנגן רוק, ככה רוק מהוקצע צריך להישמע, והמאניק סטריט פריצ'רס חוזרים להיות בשיאם אחרי Lifeblood של 2004 – כולל דואט עם נינה פרסון מקארדיגאנס. אני ממליץ לכל מי שרוצה להיות פעם להקת רוק להקשיב לזה. זה מסוג הדיסקים שמכניסים לנגן הדיסקים במכונית, פותחים חלונות ויוצאים לכביש הפתוח. לא בטוח שצריכים לקרוא טקסטים. הם רק יכולים להעכיר, כי המאניקאים האלה לא ממש כותבים על אידיליות בחיים. תקשיבו לדואט הזה – Your Love Alone Is Not Enough. איזה שיר.
אלבום אולפן שמיני של שלישיית הרוקרים הוולשית. יש עוד הימנוני רוק – "קיץ אינדיאני", Autumnsong, The Second Great Depression. האש הפוליטית של ההרכב הזה קיימת ב – Imperial Bodybags המתייחס למלחמה בעירק, ועוד שיר מצוין – עם כיוון חדש מסוים – Rendition. אלבום רוק ממוקד, מהשלמים שלהם. עבודת גיטרות עצומה כמו