מנין באנו ולאן אנחנו הולכים? כמה פעמים שאלו את השאלה הזו, אבל אורי קליאן אינו מתייאש. אלא שקליאן לא כזה פלספן שהוא באמת ירד לעומקה של שאלת הנצח. כל מה שהוא אומר זה "הופכים דפים… בוא נצא לדרכים… כי לעולם לא נדע לאן אנחנו הולכים… ו… אני כול כולי מפקיד בידיו של גורלי"
למה להסתבך? יש גורל, שהוא יחליט לאן אנחנו הולכים. קליאן לא ממש היה תחת השראה, ולא הצליח להתחמק מהפשטני-באנאלי. קליאן תפר לזה תזמור פאנקי בעיבוד מזרחי פה ושם, אבל הגרוב והנשמה מתקשים להגיע, גם המנגינה לא לוקחת לך את הלב. אין בביצוע הזה מה שנקרא Magic.
2 Responses
ההפקה נשמעת איכותית ונקייה. המלל ברור ובלתי מתחכם, פשוט ומאפשר לקלוט את המלים והמסר. שיר מעניין ולא רע בכלל. ממתין לשמוע את האחרים.
לא מסכים. לדעתי דוקא הגרוב של השיר מגניב. גם ההפקה לא רעה בכלל. אני אהבתי.