"לחיות בעבר", ככה נקראת אחת היצירות של להקת ג'טרו טאל. כשאיאן אנדרסון ומרטין באר עלו על בימת מתחם הרכבת השינה בירושלים, הייתה תחושה של – רק בעיר הקודש אפשר להעלות מן האוב שתי אגדות כאלו. אחר-כך התברר שהאגדות חיות מאוד.

ג'טרו מושכת היום חבר'ה צעירים, שאפילו לא היו בתכנון כשהלהקה הזו יצאה לדרך (בלקפול, 1967). מבט על קשישי הלהקה  מסביר כמה הם היו יכולים להיות בניהם. מרטין באר, הגיטריסט האגדי נראה סבא נחמד שאיאן אנדרסון כרע על ברכיו כדי להחזירו לבמה (זה אמיתי)  והוא לא שכח שומדבר. גרסת 2007 של באר מספקת גיטרה חשמלית ברמות נגינה ועושר שמזמינות כל גיטריסט שמחשיב עצמו לבוא ולקבל קורס למתקדמים.

אבל כמו פעם כמו תמיד – איאן אנדרסון – הוא ג'טרו טאל בכבודו ובעצמו, הכוח המניע והיצירתי, שממשיך בכושר מפתיע (האיש בן 60) לעמוד מאחורי התערובת הביזארית הזו של רוק, מוסיקה אנגלית מהמאה ה-16, בארוק, פולק אנגלי מסורתי, בלוז 12 תיבות, באך, ושמענו גם גם עיבוד ל"אמריקה" של ליאונרד ברנשטיין מתוך "סיפור הפרברים". הגיעו כמובן, כל הדברים הטובים   מ- Thick As A Brick, מ- ,Aqualung  מ –   ,Stand Up גם מ-Living In The Past..

האיש שלפני 30 שנה זכה לכותרות בנוסח "מטורף או גאון?" חזר בפעם הרביעית לארץ  עם הבנדנה-רשת רחצה שחורה שהחליפה את השיער הפרוע, עיני הטירוף הפעורות, פרונטמן בדם, שאומן אקסצנטרי, נושף בחליל בוירטואוזיות בויברציות בשרניות עבות, נע ונד על הבמה כמו נער היפראקטיבי בן 15, חוצה את הבמה בריצת אמוק, והרגל הזו שמתנופפת במהלך אלתורי החליל. ויש לו סיפורים ציניים למכביר עם הומור נפלא שאינו אנגלי קונבנציונאלי  כולל הערות "גסות" לגבי אורך החלילים שב הם נשפו חברי הלהקה באחד הקטעים, וגם ציניות על חשבון  אחד הקטעים היותר מוכרים של הלהקה –   Boureeלפי באך  שהפך, לדבריו, קוקטייל ג'אזי המשמש פסקול לסרטי פורנו. ("אם תורידו את זה מהאינטרנט, אתם עלולים לחטוף וירוס")  

ג'טרו טול מעולם לא ייצרו להיטים גדולים, האלבומים שלה לא היו תמיד יותר אינטליגנטיים מקינג קרימסון ויאס, מוסיקת הפרוגרסיב-רוק-ארט שלה מעולם לא החניפה במלודיותה, והנה המופע, החיבור הזה בין כל האלבומים, העריכה המצוינת של השירים, הנוכחות המחשמלת של אנדרסון,  וגם העיבודים העשירים – כל אלה הופכים את ההופעה של ג'טרו טול 2007 לאטרקציה מענגת ובלתי נשכחת.