עוד שיר בסדרת "הגברים הישראלים בוכים בלילה": איך נכבוש ליבה של אהובה – אם לא נוכיח שאנחנו קצת שונים? עמית חיו מנסה לשכנע שהוא "טיפה שונה". האם הטיפה תספיק לרצות אותה? לשיר נכנסים גם פרטים ביוגרפיים כמו "נולדתי לאב חקלאי" (מה זה רוצה לומר?) מה שאגב לא הופך אותו ל"אחד הגברים החסונים" במשק החקלאי, וגם זה פרט שקיים בשיר. אבל בואו נעזוב את כל הפרטים הטפלים: עמית חיו מנסה מלודרמה בנושא אהבה תשוקתית, וזה לא עובד. הטון שלו מרוגש ובמקום לשיר הוא עוסק בהתבכיינות. אילו אני האהובה שחיו פונה אליה, הייתי נבוך. זה גבר? לא נשמע לי אפילו טיפה שונה.
2 Responses
עמית חיו תמיד מצליח לרגש אותי, והעיבודים והנגינה הנפלאה של ראובן חיון הם עוד תבלין מוצלח בסיר המרק לבית חיו.
אני בעד עמית חיו.יש תמיד רגש, יש סיפור, יש מלודיות קליטות ויפות.זה לא השיר היחידי שלו שתופס אותי. זה רק עיניין של זמן עד שהוא יצליח