עוד להקת רוק מקומית. אדר שפרן (שירה, אקוסטית), רוני אברמובסקי (בס), עמית לין (חשמלית), אבישי ספיר (קלידים) ואסף אנג'ל (תופים) יוצאים לדרך שבה יש להניח אם לא יוכיחו מקוריות ראויה – יתאיידו. אני מקשיב לשיר האסקפיסטי הזה על בנאדם שמחפש מפלט מהעולם הזה – די לו בשישה מיתרים וזו שאיתו כדי להרגיש המלך הגדול. איכשהו חרזו שיר, ונסחפו ב"אני אורח בחצר ביתו של אלהים, יש שם נחשים, אישה ותפוחים". נו, כמה אפשר חינטרושים. הסולן שפרן מנסה להיות סולן רוק. מנסה. עוד "בית הבובות" כזו? עוד רוק שנשאר איפשהו תקוע באמצע, וכמו שאומרים את זה באידיש – לא לכאן, לא לשם, לא תה לא חלב. מה עם מקוריות, חבר'ה. רוצים משהו שיפיל. ולא נפלתי.
3 Responses
אני מכיר את הלהקה והם מצויינים
והטקסט הזה של בורח הוא נפלא!!!
שיר מעולה והופעה מרשימה
מצטער אבל ממש לא מסכים !!!
אחד משירי הרוק היותר טובים שהיו פה מזה הרבה זמן!!!!