בלוז? – זה זה. אחד האלבומים האותנטיים הגדולים ששמעתי בבלוז השיקגואי. ג'וניור וולס? אין שוחר בלוז שלא מכיר. בטח שאפשר להצביע על יותר מפורסמים מוולס בז'אנר הזה כמאדי ווטרס, הולווין הולף (Howlin' Wolf) אבל על מנת להיות הוגנים ומדויקים – אסור שלא לספור את ג'וניור וולס (1934-1998) בחמישייה-העשירייה הפותחת. הטונים הכריזמתיים, ההרמוניקה המלווה. זה בלוז.
14 קטעים – ריתם סקשן שנגניו נולדו לנגן בלוז. נותנים לוולס את תמצית הבלוז האותנטי. מי בנגנים. רק כדוגמא: באדי גאיי – גיטרה מובילה. רק שתבינו את גודל המעמד. איזו ענתיקה נפלאה. שלא כמו הרבה עמיתים מהז'אנר וולס לא חשש למזג ריתם נ' בלוז ורוקנ'רול.
השיר הפותח Snatch It Back and Hold It הוא בלוז בשילוב הנ"ל. Good Morning Little School Girl הוא בלוז שמנוגן מנוגן עם רוח ריתם נ' בלוזית עכשווית. מצד שני, אם רוצים ממנו סלואו בלוז עם כל הסלואיות המסורתית של הסגנון, תלחצו 5 בשלט. זה נקרא: In the Wee Hours, וזה בקונוטציה הכי בסיסית בלוז עסיסי. Hoodoo Man Blues הוא מאסט בכל מדף בלוז – מתחילים, מתקדמים. אגב, ככה חשבו גם אמני בלוז לבנים כפול באטרפליי, אריק קלפטון. וולס נכלל ברשימת ההשפעות שלהם. שימו את הדיסק הזה. חחטפו בלוז בכל מקום בגוף.
