"סוויט לולביי" שפותח הוא אולי אחד הקטעים היותר מיוחדים של "דיפ פורסט" (הצמד הצרפתי מישל סאנצ’ז ואריק מוקה) הרכב הניו-אייג' אמביינט שהוציא אוסף המסכם שישה אלבומים מ-10 שנים. הם לקחו צלילים ומזמורים שמקורם בשבטים מבורונדי, גאנה, קאמרון ועוד וחיברו לאלקטרוניקה ולהרמוניות קוליות.
גם ב"שירה של מרתה" הקולות האתניים מקבלים קצב ואפקטים אלקטרוניים וגם אילתור מפתיע של כינור חשמלי. התוצאה היא יותר מוסיקת אווירה עשירה וחמה, אבל בדרך כלל לא יצירת אלמוות. האוריינטציה השבטית קיימת ב"ציפור לילה". זה האחרון כמו גם "הליכת מדבר" שודרגו לגרסאות 2004. דיפ פורסט הוא סוג של ניסיון להתחקות אחר הקולות האתניים ומצד שני להשיג אפקט אווירה באמצעים המודרניים. זה בדרך כלל עובד, וקטעים אחדים מחלחלים ביופיים המסתורי.
מישל סנשה (נולד ב-1957) ואריק מוקה (נ' 1960) שניהם מחבל נור-פה דה קאלה, יצרו מוזיקת עולם, בדגש על חיבור צלילים אתניים-אלקטרוניים ומקצבי דאנס וצ'יל אאוט. הפרויקט המוזיקלי התבסס על ערבול ערבל צלילי דיבור של שבטים פיגמאים מקמרון וגבון עם מוזיקה מודרנית מערבית, עיבודי דאנס דיגיטליים. האלבום השני, שלהם "Boheme" (1994), סימן פניה אל מוסיקה מזרח אירופאית, שימוש בנעימות ומזמורים הונגריים, רומניים וצועניים.
בין שיתופי הפעולה של ההרכב בשנים 1994-1996 בלטו האמנים יוסו נ'דור וננה צ'רי, ג'ון אנדרסון, סזריה אבורה ופיטר גבריאל.
בתמונה: אריק מוקה
Deep Forest המובחרים של דיפ פורסט וידיאו: Sweet Lullaby
