לפני כ-3 שנים ביטלה הכוכבת היווניה חאריס אלקסיו את 2 הופעותיה בישראל, שהיו אמורות להתקיים בהיכל התרבות בת"א ולמחרת באמפתיאטרון בקיסריה. הסיבה לפי דובריה היתה – הרעלת קיבה חמורה בה לקו שלושה נגנים מלהקת הליווי של הזמרת.
אמרגנה בישראל משה יוסף מסר אז , כי ביקש ממנהלה של הזמרת תעודות רפואיות שמעידות כי אכן מדובר במחלת נגניה, מאחר שעלה חשד שכמו אמנים אחרים היעא קיבלה רגליים קרות בעקבות הפיגועים הרבים שהתרחשו . אז נמכרו לשני המופעים שלה למעלה מ – 4,000 כרטיסים..
בתקווה שכל הנגנים שלה הפעם יהיו בריאים, תגיע סוף סוף (אחרי כ-14 שנה) כוכבת הזמר היווני חאריס אלקסיו, לשתי הופעות באמפיפארק קיסריה ב-21 וב-22 ביוני (שבת וראשון) מדובר בזמרת שמעמדה ביוון הוא כמעמד שהיה לאדית פיאף בצרפת, ל עמליה רודריגז בפורטוגל.
לאלקסיו ממתינים כאן הרבה מעריצים. לפני 14 שנה היא הופתעה לשמוע קהל שצועק לעברה "יאסו חרולה" שזה שם החיבה שלה, והיא החזירה להם בנפנוף צעיפים.
אלקסיו מוכרת מאוד לאוהבי הזמר היווני בארץ, למרות שהיא אינה מופיעה כאן בתדירות של דאלארס. כמוהו היא מתחברת בקלות עם כל מקצב, כמוהו יש בה את הטון האותנטי שהופך את המילים לעוצמה המחלחלת גם למי שאינו מבין יוונית.
אשה קטנת קומה, קול חושני מיוחד במינו, שבשירתה יש משהו אצילי. אלקסיו מייצגת בעיקר את זרם המוסיקה היוונית המסורתית, הסגנונות הפולקלוריים השורשיים, כרמבטיקו והלייקה.
את המודעות הסוציאלית-פוליטית בשיריה אפשר למצוא בביוגרפיה שלה: כילדה בת 13 נאלצה לעזוב את כפר מולדתה יחד עם אמה ולהגר לעיר הגדולה כדי להתפרנס כמוכרת פרחים.
סיפורה של חאריס הוא סיפור סינדרלה של זמרת שהתחילה בטברנות ובמועדוני לילה קטנים ביוון והגיעה עד לאולמות היוקרתיים ברחבי העולם.
מאז שירה הראשון "כשאשה שותה" שהתפרסם ב-1971, והכללתה באלבום משותף לה ולדאלארס, "אסיה הקטנה", שכתבו אפוסטולס קלדראס ופיתוגרס, אלקסיו שרה כמעט את כל משוררי יוון ומלחיניה הגדולים, מניקולופולוס דרך יאני, קסארקוס, קאלויאניס, ספאנוס ועד מיטרוציקוס ותיאודורקיס. את אלבום הסולו הראשון שלה, "שירי לייקה ושירי עם יוונים" הוציאה אלקסיו ב- 1975. כאן מופיעה להיטה הגדול "דמיטרולה", אבל הפתיחות הזו, אומרת אלקסיו, אינה באה בשום פנים ואופן על חשבון הקשר שלה ליוצרים היווניים שממשיכים להעמיק את ההבנה והאהבה שלה לתרבות של ארצה.
