דיויד ברוזה מופיע מאז 1993 במופעי זריחה במצדה. לפי ההקלטה הזו – הוא צריך להמשיך לכבוש את מצדה. לא לרדת משם. השמש תמשיך לזרוח מעליו. ראוי שיהפוך את מצדה לבית ההופעות הקבוע שלו.
אל חשש: הקהל הרומנטי שלו אוהב מופעי זריחה, וכשמדובר בברוזה, הוא יביא שקי שינה. Night in Masada נקרא הקטע הראשון. למה אנגלית? סיבה פשוטה: רשת PBS הרשת הציבורית של ארה"ב, צילמה את המופע מתוך אמונה שזמר רגש סוחף כמו ברוזה יכול להביא רייטינג טוב, שיתורגם לדולרים טובים להם זקוקה הרשת בדחיפות. וליתר ביטחון, שלחה הרשת למופע הזריחה כוכבים נוצצים כמו ג'קסון בראון ושון קולווין.
עם שון קולווין (Shawn Colvin) שר ברוזה Riding Shotgun Down The Avalanche, גם את Art Of Losing, עם ג'קסון בראון את Chileno Boys. השנים מצטרפים אליו ב"יהיה טוב". שון קולווין במיטב המסורת הפולק קאונטריית נשמעת נפלא. בשיר השני זה דואט קאונטריי מובהק. ברוזה שר באנגלית כטרובדור נצחי. גם ב- Chileno Boys של אלברטו ריוס (לחן של ברוזה) מקבלים בחיספוס יפהפה של ברוזה, קצב מעורר מדבריות. בראון נשאר ברקע. כשברוזה נכנס לטראנס, הוא אינו זקוק לדואט. אחרי הקטע הזה מגיע עוד משהו מרגש – לברוזה מצטרף סעיד מורד לשיר את "בליבי". אותי הקטע הזה יותר מברווז יותר משון קולווין וג'קסון בראון ביחד. הוא שודר בזמנו בו-זמנית בגלי צה"ל וב"קול פלשתין" של רשות השידור הפלשתינית, השיר שברוזה כתב בשיתוף סעיד מורד, הוקלט בעברית ובערבית.
דיויד הגשים בערב הזה במצדה אוריינטציה שהתפתחה אצלו בשנות הקריירה – קוסמופוליטיות טרובדורית שחוצה גבולות, לאומים, שפות וסגנונות (פולק עד רומבה) הוא עושה את זה בשירת נשמה טמפרמנטית, הלהבה עצמית בפריטה וירטואוזית ומסרים שיש בהם יותר זריחה מאשר שקיעה. ל"יהיה טוב" מצטרפים שני האורחים קולבין ובראון, ברוזה שר בעברית, כשהשניים מצטרפים באנגלית, ופתאום אתה מוצא עצמך בווילאג' של סוף השישים בניו-יורק, אווירת פולק אורבנית שכזו. ברוזה מדבר איך לא – על לאב אנד פיס. ושר: עוד נלמד לחיות ביחד בין חורשות זיתים. האופטימיות האוטופית הזו אינה מפריעה לי כמו הטעם הטיפה תפל שברוזה משאיר בגלל יתר רומנטיזציה שהוא ממשיך לטפח סביב השירים שלו. תן לאמנות שלך לדבר בשביל עצמה. בלי טקסים ובלי ליצור את ההתרחשות באובר טמפרמנט של אהבת הסיטואציה ("חיפה").
מצד שני הלהט הזה שמגיע לשיאים בדיסק השני (ביצועים לשיריו המוכרים בעברית) בשירים מלודיים להפליא, בשירה תחושתית הוא זה שמלהיט את כל מי שמוכן להגיע באישון הלילה לשמוע את ברוזה במצדה. ואתם יודעים מה: הוא צודק.
