איל גולן צורח: "זה אני, האחד שסגד ליופייך/ שנתן את הכל בשבילך/ ושברת את הכל בלכתך". מישהו אמר, נדמה לי הגשש החיוור, שהחיים מצחיקים. בואו נוסיף: החיים לפעמים משעממים. אייל גולן לא מאמין בטקסט הזה, ממחזר וממחזר את מר גורלו של האוהב הננטש. גם בהבעה מורגש כי הוא כבר משכפל את הנושא, לטובת הלחן היווני (כמה טוב שיש לפעמים ממי לקחת מוסיקה) הבית ריק, קר לו היא חסרה לו, מדמיין אותה בחושך.

הלחן קליט.  בטח שישיירו את זה בהופעות שלו. גם ינפנפו בידיים. ואני שואל את אייל: יד על הלב – לא משעממים אותך המתכונים האלה. לא מעניין אותך לקחת קול הפעמונים שלך למשהו חדש, מקורי יותר?  עזוב אותך מוסיקה מזרחית.מוסיקה יוונית או טורקית. זה לא הנושא שלי.  יש בארץ כתובים נפלאים. עשה ניסיון. הרי את המוניטין יש לך. אתה ממלא היכלים וקיסריות. אתה הנסיך של המוסיקה הים-תיכונית, ממה אתה חושש?