"עתידנו המזהיר נמצא בעברנו"

רוצים להתאהב? רוצים להתאהב בזמרת? רוצים להתאהב מחדש בטרייסי צ'פמן?
לא איכפת לי שצ'פמן (44) מחזירה אותי לשבעים. שירי מחאה וכל זה. האמת: די נוח לי לחזור לשנים ההן. ושתשיר עוד פעם על חוסר התוחלת שבמלחמה. שתעיר את אופנת הפרוטסט סונג המנומנמת. הרי שומדבר לא ישתנה בעולמנו. אהבה, דת  ופוליטיקה כרוכים זה בזה. געגועים לימי הסינגר-סונגרייטר.  

To my father what have you done?
To the children
Born innocent
But come to harm
For dreams of glory
And just a line in history

"לאבי –  מה עשית לילדים שנולדו תמימים, אבל באו להרע בגלל חלומות של תהילה ועוד שורה בספרי ההסטוריה". טרייסי אינה זועקת. טון המחאה שלה מתון. אבל דווקא באיפוק הזה יש עוצמה. 20 שנה אחרי Fast Car, לא הרבה השתנה אצלה. ממש אותו הקול. שירים על אהבה?  בשיר "תאוריה". טרייסי שרה על אהבה בלשון שכלית: "בתאוריה הייתי יכולה להציע נישואין, בתאוריה היית יכול להסכים שאתה נועדת לי"

אלבום קוהרנטי. לכיד. אקוסטיות עשירה, מענגת. טרייסי היא סטורי טלר שמספרת את רחשיה בטונים חמים. אין כאן שיר מיותר. טרייסי לא תצא עם דיסק שהיא לא שלמה איתו בכל שיר.

איך נקרא לילד בשמו: יושר, כנות. אמת.  הטון, הלחנים. ההגשה. כל מה שציפינו מצ'פמן ויותר. מה יותר? המוסיקה. פופ/פולק מעובד בברק מקצועי. והנגנים שעושים את ההבדל. לא סתם קבוצה של נגנים שהגיעו לנגן באולפן. לארי קליין המפיק המוסיקלי, יחד עם צ'פמן דאגו לזרימה מופלאה לאורך הדיסק, מלודיות יפות ואיזו התרככות של צ'פמן מהרצינות העמוקה שניכרה באלבומים הקודמים.