עסקות חבילה: מוציאים 4 אלבומים ישנים באריזה אחת. האטרקציה: המחיר. לאוהביה – זו הזדמנות לקבל את גרסת הויניל בגרסת הדיסק הדיגיטאלי. הבחירה מצוינת: אלה 4 דיסקים מהמובחרים שלה.

1. סימפטיה (1982) 2. אני ראיתי יופי (1983) 3. נגיעה אחת רכה (1984) 4. משהו בלבבה (1986)

"סימפטיה" הוקלט בהופעה חיה "סולן עם תזמורת" עם תזמורת ההקלטות של קול ישראל בבית המורה בת"א. זה אחד המשובחים שלה, גם בזכות העיבודים של אלכס וייס (בעיקר) בעיבוד הג'אזי המהוקצע ל- "לא יהיה אף אחד כמותך"  (וורן-גורדון) משה וילנסקי – בלדה לאישה" מאת תרצה אתר וללחן שלו. אילן מוכיח "היה נא טוב אלי" (רחל-סאשה ארגוב) באחד הביצועים שממשיכים לברווז. אלבום הפורש קשת הגוונים של נורית גלרון כזמרת אקלקטית שמלקטת מז'אנרים שונים –  הפופ הייחודי של אילן וירצברג ב"זה לא זה" של יונה וולך.  תוגת הליריקה העברית – "עצוב למות באמצע התמוז"  (נעמי שמר), "לזאת היה לא טוב" (אלתרמן-אלטר-יובל) מוסיקה דרום אמריקנית – "אני אשתגע".

"אני ראיתי יופי" עיבודים והפקה מוסיקלית של משה לוי (ישירים, פשוטים). בולטת הדומיננטיות של המלחין נחום היימן  – "אבל בחלומי", "סוס מעץ" בשיריה הביזאריים-חלומיים המקסימים של חדווה הרכבי, "אחת  בינינו שמה באור", "התקח את ידי" –  שיר נוגה, בשפתה השירית הראשונית של רחל שפירא שנחצבה מהווייתה הישראלית, שיר שמצטרף לקלאסיקה הלירית של גלרון. נתן יונתן "פגישה על החוף" גם הוא בלחנו של היימן המוכר מביצועו של מאיר בנאי. כמו גם "אופליה" של לאה גולדברג. "ילדות נשכחת" של יעקב גלעד ויהודית רביץ" –  יאחד השירים המינורים-נוגים ברפרטואר של גלרון.

"נגיעה רכה אחת" – זה שירם של עלי מוהר ויוני רכטר, עם נגיעות פופ ג'אזיות, מהשירים היותר מייצגים את איכויותיה של נורית גלרון. רכטר חוזר באלבום הזה ב"חגיגה בצמרת" (י. רוטבליט) מעין שיר ילדים קצבי רענן ומשובב, "סרט כחול" ההומוריסטי (י.רוטבליט) הרוקנרולי, "השיר על הארץ" (מילים: יהושע סובול) –  אחת המנגינות האולטימטיביות ברשימה של רכטר/גלרון.  ושיר אחד שאני מגלה מחדש – "מישהו בוכה" מילים של אהוד מנור ולחן יפהפה של אבנר קנר.  זוהי נורית הנוגה, ונורית יפה ומרגשת בתוגתה ("איש לא בוכה בחדר מלבדי"). בנגיעה הרכה הזו שבה היא נוגעת גם ב"למדני את השיר הפשוט" של רחל שפירא שיר על חיפושי האהבה הפשוטה בשגרת היום-יום, בלחנו של רמי בר-דויד. גם השיר הזה הוא מהנוגים-נוגעים-מגיעים שלה.

"משהו בלבבה". האלבום עומד בסימן נתן זך ואילן וירצברג שהלחין 6 שירים והפיק מוסיקלית. זך תמה על מהותה של האהבה. וירצברג נתן לשיר פרשנות רוק קברטית, קורצת עין. ("לך תדע מה זו אהבה") מצד שני – הדרמה הכמעט טראגית הטעונה של "תפקיד ראשי", שיר הגותי ציני על הקיום-הישרדות ("מי יאמר דבר בגנות חזיון ההישרדות הגדול") לא כל השירים כאן נכנסו לפלייליסטים של תחנות הרדיו. למשל – שיר נוגה יפהפה שנקרא "השאר לי אך זאת" (זך-וירצברג) שאני מתרגש לשמוע. לאן הוא נעלם? מה שאי אפשר להגיד על "זה הגשם" של יונה וולך ורני עפרון, מלהיטיה הגדולים וגם על "נפרדנו כך"  של לאה גולדברג בלחנו המצמרר של מירון מינסטר, ובביצוע תהומות הרגש של גלרון. שיר שנושא עימו את עומק תוגתה העמוקה הקודרת של הפרידה בעיבוד אפל לצליל סינטיסייזר. וגלרון מגיעה בביצוע הזה לתחושה-תשוקה הזו בה רבדים של ניכור-תוגה. מה שעושה מוסיקה. ובהמשך – אפרופו טראומות האהבה הטרופות – גלרון כתבה את "אתה הרי יודע" – גם כאן וירצברג השלים אותה לדראמה אישית מחלחלת.  הסיום – זווית מוסיקלית אחרת – שלמה גרוניכית – ב"כי איתך", עוד שיר אהבה אולטימטיבי. וגם זה שיר שמגלים מחדש.

והנה עוד סיבה להגיע לאריזת הדיסקים הזו – כדי לגאול את השירים היפים העלומים האלה.