רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי משינה בעזרת אהוד בנאי הוזים רכבת שמזכירה באופן מפתיע את רכבת הלילה מהלהיט Night Boat To Cairo של הלהקה הבריטית Madness. עד היום, כשאני שומע את Madness, ברור שהיה כאן סוג של פלגיאט, ונדמה לי שמשינה עצמה לא הכחישה שמדובר בפלגיאט-מחווה לאחת הלהקות הבריטיות ששימשו לה השראה.

את האווירה העליצה של "מדנס" הצליחה "משינה" לשחזר בצליל הגל החדש מושפע מקצב הסקה הקופצני שלה. אגב, הכל התחיל כשיובל בנאי חזר לאפטר ממלחמת לבנון הראשונה, היישר להופעתם של ה Boomtown Rats החביבים עליו. יובל נדהם מכך שהחיים בתל-אביב נמשכים כולל הופעת רוק בעוד בלבנון החיילים חוטפים. בתוך המציאות העירונית הזו – רחוב דיזנגוף נראה לפתע כרכבת לילה לקהיר. את הטקסט ההזוי כתב כאמור אהוד בנאי, על בסיס שורות ששורבטו על ידי שלומי ברכה ויובל: ”אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר, ודיזינגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר"..

משינה – רכבת לילה לקהיר