אחרי 3 שעות גלגל"צ בשבת מבוקר עד צהריים, לא חושבים על שמות העורכים. כי השלוש שעות הראו מגמה שאני מכנה – תמהיל הזרימה. כלומר: לא העורך עומד במרכז, אלא קונספט בחירת השירים: תן למוסיקה תנועתיות קצבית מלודית שאינה מכבידה על האוזן מכל בחינה שהיא. לא רוק מטאלי, לא אלטרנטיבי, לא יצירת מופת, אלא שירים שמייצרים פסקול מנעים דרך בין פופ, לרוק מלודי, סול, ריתם נ' בלוז, דאנס, רגאיי ושירים עבריים קליטים – יהודית רביץ ועד בועז בנאי. גם בוב דילן נכנס לרשימה עם Beyond Me Lies Nothing, לא מפני שמישהו חשב שדילן חשוב לתוכנית. דילן פשוט השתלב בתמהיל הזרימה.
קראתי המון דברים  על גלגל"צ בשנים האחרונות. קיללו את עורכיה, יש שהציגו את עודד קובלנץ, בזמנו מנהל התחנה, כרוע אבסולטי, כמי שראוי לעמוד בפני כיתת יורים. עיתונאי טרח לכתוב ספר שלם על התחנה כאילו מדובר בלא פחות מאשר הצלת התרבות המקומית.
אני שומע גלגל"צ בדרכים, במכונית. אין בעיה עם זה. זוהי תחנה פרקטית. מוסיקה לא תמיד צריכה להציל את האנושות, בטח לא את האומה. רוק טוב?  ג'אז טוב? שיים דיסק.  מוסיקת עולם – כנ"ל.  לא ממתין שאיזו תחנה תספק לי את מאוויי, לא מתכנן את חיי לפי תוכנית זו או אחרת. כשאני בדרכים – גלגל"צ היא אפשרות מתקבלת על הדעת ולעיתים בברכה, בנוסף לדיסקים,לכמה תחנות נוספות שהאצבע לוחצת כדי למצוא משהו.
פרקטיות היא כמעט עניין של שירות טוב. רוב הנוהגים בכבישים מתנהגים ככה. לוחצים על תחנה כדי לשמוע שירים כדי להעביר את הפקק. משהו מתנגן שם. אפשר לשיר, לזמזם. אפילו לרשום שם שיר שמצא חן. מי שמאמין שרשימות שירים לנהגים בכבישים צריכות לעצב את התרבות המקומית, לענות על דרישות חובבי ז'אנר כזה או אחר, לבנות קריירה של זמר מקופח, הוא או מתוסכל לאללה או תמים חסר תקנה.
במהלך השירים "רני בפריז" עם משינה, "העיקר זו הרומנטיקה" עם גידי גוב, Ain't No Doubt עם ג'ימי נייל ו"רק החיים" עם לאה שבת, עסקתי במשהו.  הרגשתי כמעט כמו בנהיגה. פסקול מלו-קצבי אוורירי שמתאים לכל פעילות. מיינסטרים שמיינסטרים. אם "כנסיית השכל" של "תנו לשתות", אביב גדג' של "עיר בלי זיכרון" ו"מוסטנג סאלי" של הקומיטמנטס זה מיינסטרים, אז כל העולם זה מיינסטרים. סול, רוק, פופ, אלטרנטיבי. הויכוחים האלה חסרי שחר ותוחלת. כמו שאני משתמש בטלוויזיה בצורה סלקטיבית לצרכי השונים –  סתם בידור לצורכי התרווחות מענגת, כך גם הרדיו, במקרה הזה גלגל"צ, נועד לספק זרימה של שירים לצד דיווחי תנועה. לתלות בה את כל החליים והבעיות של המוסיקה המקומית – זו גישה פרובינציאלית של כפר קטן שעדיין אינו חושב במונחים של העיר הגדולה.

רשימת שירים

מייקל ג'קסון – Rock With You
אודי דוד – אני בנאדם
ג'סטין טימברלייק – סנוריטה
פט שופ בוייז – Did You see me coming
יהודית רביץ – באהבתנו.
Stealers Wheel – Stuck in the middle with you
שריל קרו – All I Wanna Do
כוורת – העולם שמח.
Bandy Worhols – Bohemian Like You
תומר יוסף – עברתי רק כדי לראות.
דיוויד גואטה עם קלי רולנד – When Love Takes Over.
כנסיית השכל "תנו לשתות"
אביב גדג' – עיר בלי זיכרון.
הקומיטמנטס – מוסטנג סאלי.
הדורבנים – לא פוגע
רונה קינן – אתה מתעורר.
אחינועם ניני מירה עווד – עינייך
אמינם – We Made You
דסטיניז צ'יילדס – אישה משוחררת חלק 1
משינה – רני בפריז.
ג'ימי נייל – Ain't No Doubt
גידי גוב – העיקר זו הרומנטיקה.
מייקל ג'קסון – Human Nature.
הקילרס – Human
לאה שבת – רק החיים
בוב דילן –Beyond Here Lies Nothing
דולי פרטון – ג'ולין.
יהודית רביץ – געגוע.
טרי פויזן – קומסי קומסה
דוד טסה – הלילה לא
בוב מארלי לורן היל – Turn your lights down low
ניט טייב – אם אני אלך
הביטלס – Strawberry Fileds
בועז בנאי – כל השבוע מרגיש כמו שבת
La Roux – In for the kill