על כמה זמרים אתה יכול להגיד שכמעט כל ביצוע שלהם מפעים אותך? שהם מברווזים את עורך, כמאמר מרגול? אחד שכזה הוא קובי אפללו. באמת: מזמן לא נחשף במקומותינו זמר רגש, ששר בלי שתחוש שיש כאן איזושהי "הונאה רגשית", איזו מניפולציה על הלב. שמעתי את קובי בכמה אירועים בשנתיים האחרונות. מזמינים אותו לטקסים ממלכתיים, לאירועי זמר רבים, ובצדק. קובי שר שירי נצח מקומיים בטון של חמלה, בסלסול של טוהר ויופי אקזוטי, והכל נובע מאיזשהו מעין טהור ונסתר שמסתתר בתוכו שיש בו עצבות של אמת חיים. כאן בימי זמר בחולון בגרסה נדירה לשירם של דליה רביקוביץ ושם טוב לוי, השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" שיצא ב-1981.
