ג'ק ג'ונסון. תחנות במסע הופעות 2008. מסובבים גלובוס. לא מצאתי כאן את ה-DVD, שהוא חלק ממהדורה אחרת. אדי ודר שר איתו בדואט  Constellation בבבונארו, טנסי,שיר קאונטרי יפהפה. לא רוק.

נגיע איתו לפאריז, בברצלונה. סאן דייגו. את השיר Country Road הוא מבצע עם Paula Fuga, הסינגר סונגרייטרית מהוואי, מחוז הולדתו. שיר שעוסק בין השאר בשואה האקולוגית בעולמנו ומייחל לימים טובים יותר. I pray for light in times of darkness. קטע בהשראה של רגאיי.
מוסיקה: ג'ונסון מוגדר פופ רוק, אבל הרבה יותר ורסטילי. Belle/Banana Pancakes  הפותח מוגש בבוסה נובה עם נגיעות בלוזיות. Express Yourself – להיט סול מהשבעים. המוסיקה שלו לעיתים אפרורית ואיטית משהו, לעיתים פאנקית-רגאיית. גם פולק אקוסטי. בסך הכל ג'ק ג'ונסון מעורר געגועים לסינגר-סונגרייטרים של השבעים.המוסיקה הזו נקראת laid-back , בדרך כלל רגועה, נינוחה.

The more of this or less of this or is there any difference
or are we just holding onto the things we don't have anymore

"יותר או פחות מזה או בהבדל כזה או אחר/ אנחנו נאחזים בדברים שאין לנו עוד".

צליל הפסנתר הרוק בוגי מגיע ל Do you Remember – על הפגישות הרומנטיות אז לעומת הקשר העכשווי ביניהם: "עשר שנים עברו/ איננו יכולים לחזור לאחור/ נעולים בזמן/ אבל את עדיין שלי"

Sleep Through The Static הזכיר לי את סגנונו של בילי ג'ואל כמעט בכל – טון, הבעה, מוסיקה. Flake   הוא פופ רוק מתובל קאונטרי שג'קסון שר בחלקים בפלצט –  "יודע שהיא אוהבת זריחה/ אבל כבר לא רואה את זה בעיניה הישנות". Wasting Time – גם כאן התחשבנות עם העזר כנגד על כך ששניהם לא יודעים דבר זה על זו, והפעם צליל פאנקי שנוגע באפרו קאריבי. Staple It Together – אחד הביצועים הפאנקיים היפ הופיים המלהיבים עם הראפר J Radio שאומר: "זה מצער/ שהוא הפך לאסיר של עברו/ נועץ את הרגע בעבר עם נעץ עגול".

הקהל שר את Sitting, Waiting, Wishing כהמנון מלודי-פולקי סוחף: "ישבתי, חיכיתי, ייחלתי/ שאת מאמינה באמונות טפלות/ שתבחיני בסימן/ אבל אלהים יודע שהעולם הזה אכזר/ ואני לא אלהים,  אני סתם שוטה/ לומד שלאהוב מישהי לא גורם לה לאהוב אותך". ועוד שיר פולק מלודי להפליא: All At Once:  "בבת אחת העולם יכול להדהים אותי/ אין כמעט דבר שאת יכולה לספר לי/ שירגיע אותי/ באיזו דרך תרוץ/ כאשר הכל מסביבך/ ותחושת האובדן מוצאת אותך שוב/ בלי יכולת לשלוט…"

הוא משלב את Mother And Child Reunion  של פול סיימון בשיר מס 13 – The Horizon Has Been defeated.

תקשיבו לג'ק ג'ונסון. הוא לחלוטין מחזיר למחוזות מוסיקליים אי שם לפני שלושים וכמה שנים, הפשטות האותנטית הזו, שכבר כמעט אינה קיימת במוסיקה.