"בסמטאות נפשי, מצאתי את מבוקשי, עכשיו, עכשיו קל
וברחובות הומים, איבדתי משהו תמים, ועכשיו, עכשיו קל"
לחפש, לאבד, למצוא. דילן (לא בוב) חיפש ומצא. מה בדיוק חיפש דילן בסמטאות הנפש? ומה איבד ברחובות הומים? ומה ארע בגבולות מטושטשים, ומה מצא ולאיזה סוף הוא מתכוון? אני מנסה ללכת בשבילי מחשבותיו-תובנותיו. האם אנחנו המאזינים יורדים/ צריכים לרדת לסוף דעתו, או שנשאיר לו את הפתרונים. מה שברור הוא שדילן בשיר הזה מצא תשובות שהובילו לאיזון כלשהו.
גם אם אינו Dylan אלא Dilan, עדיין הקונוטציה מציבה בפניו רף גבוה, שאינו בתחום המודע.
השיר מחזיר למחוזות הפולק-רוק של השבעים, לא טרנדי,חף מאופנתיות. אקורדים פשוטים, צליל אקוסטי שחובר לחשמלי – מנגינה קליטה, קצב רענן – כל אלה לבטח מוציאים אותו מסמטאות הנפש למהלכים מוסיקליים קולחים שאינם משדרים מצוקה, אלא אנחת רווחה. מבטיח. מעניין ההמשך.
7 Responses
אין אין פשוט שיר אדיר..דילן שיהיה המון בהצלחה
מחכים לעוד שירים 🙂
אומן בנפשו, לחן מקסים וממכר ותוכן שמפעיל לך את הראש והלב.
כל הכבוד!
אחלה שיר, סוף סוף משהו אמיתי.
שיהיה לו בהצלחה
נשמע יפה מאוד פשוט ואמיתי
מגניב,עושה חשק לשמוע עוד ועוד. הקול מאוד נעים לאוזן.
שיר מיועד לגדולות יפה מאוד אני לא מבין איך הוא לא בפלייליסט של תחנות גדולות
אני בהחלט מסכים את המבקר
שמעתי את הסינגל באחת מתחנות הרדיו המקומיות ואהבתי.
שיר בסגנון של פעם. פשוט,נקי ומסקרן
מחכה לצאת האלבום