Get Close ההופעה

גבע אלון

בארבי ת"א
4.5/5

 זר כי נקלע לבארבי יכול היה להרים גבה: מה, הוא ישראלי? אבל סינגר-סונגרייטר ישראלי באנגלית כבר אינו גורם אפילו לבן הפרובינציה לשחרר קריאת התפעלות. גבע אלון אינו בודד בשטח (עמית ארז, תמר אייזנמן, יעל דקלבאום) , אבל הוא בודד ביכולות היצירתיות שלו, בעוצמות ההבעה, בנגינת הגיטרות. בהתחברות למקורות ההשפעה שלו.
זו כנראה גם הסיבה שבהופעה בבארבי לא הרגשת פחות דחוס מאשר אצל פיטר מרפי, אם כי לא בטוח שהגיע להפעה הסנוב שבדרך כלל אינו אוהב לשמוע זמר ששר באנגלית, אבל אומר "ערב טוב" בעברית ישראלית צחה.   

אגב, מי שמגדיר את המוסיקה של גבע אלון ישראלית טועה ומטעה. אני לא שומע שום זמר ישראלי. ישראלי רק משום מה שרשום בדרכון שלו. כשהוא שר Modern Love, של דיוויד בואי הוא – מאוד לא.  

גבע אלון הגיע לבארבי לחבר את החדש שלו Get Closer לקודמים. השירים נכתבו במהלך שהות ארוכה בארה"ב, בעיקר לאורך החוף המזרחי, בין הופעות בבתי קפה לגיחות מועדונים רחוקות יותר שלקחו את אלון עד לקליפורניה. ההרכב Tree שהיה איתו על הבמה השתתף בהקלטות.

אהבתי את Get Closer. הייתה לי תחושה שגבע אלון התקרב כאן יותר אל רחשי ליבו (תחושותיו, געגועיו, בדידותו) מתוך ראיה אומנותית בוגרת. מתוך הדיסק עברה הערגה לחזור למשהו אנושי ראשוני ביחסים. מגע עם האי-שם ביקום. הרצון להיעלם עם האהובה על רקע מציאות קשה. תשדורת מדויקת יותר על תדרי הלב והבטן. ניסיון להבין את עצמו, להתקרב לחייו האמיתיים, מול מציאות זרה ומיליוני אנשים בעלי פנים עיוורות. אני יותא מקסמו של השיר הבולט בדיסק כמו גם במופע The Wind Whispers – בתוך המסתורין של הלא נודע – גבע אלון מזהה נקודת אור – רוח לוחשת אהבה. הקול הזה שמשדר כמיהה. פולק רוק אותנטי מבית יוצר ישראלי. ופה אני שם דגש על ישראלי לא מפני שהוא נשמע ישראלי, אלא למרות.

קאברים: על דיוויד בואי דיברנו. על Psycho Killer של טוקינג הדס – חזק, אפילו מפתיע בעוצמותיו.

ההופעה?  קיבלנו גיטרות נטו. לא הייתי מתנגד לקלידים. הופעה ישירה, רצינית, מהוקצעת, הרכב מיומן, אנרגטי. הסולואים שלו בגיטרה – מטעינים בעוצמות פנימיות. דגש על סאשנים ארוכים בנגינה לא תמיד עושה לי את זה, במיוחד הסיומת הארוכה מאוד של ההדרן השלישי Relaxation, מפגן גיטרות שלא רצה להסתיים. למה?  גבע אלון מבין את הקטע טוב ממני: מגלומניות של  "גיבור הגיטרה"?  לא חושב שזה הוא. ואוליTree  לחצו ללכת על זה.

מה אומר: גם לגמור צריכים לדעת. לא, לא ממש התעייפתי, אבל הבנתי את הפרינציפ. קצת ניג'ז. אומנותית: מופע רוק  שמגיע מיוצר אותנטי, גם בלי שיזדקק לג'סטות הרוקריות האלה.

 

 

 

גבע אלון: שירה גיטרות. להקת Tree  דור קורן בס, נוה קורןתופים, בן גולןגיטרה חשמלית.

 

שירים: Green Valley, Here Come The Tune, Help Me Girl, Rosemary's Eyes, Dade Away With You, Comet, I Can See The Stars, Modern Love, Folks Back Home, In My Head, Come Race Me, The Wind Whispers, Memories, Psycho Killer, Get Closer Now, הדרן: Day Of Hunger, And Once Again, Relaxation

גבע אלון – קטעים מההופעה
The Wind Whispers בהופעה של ערן צור

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן