טקסט שנשמע שגרת פרידות בינו ובינה: היא כאילו יוזמת שיחת פרידה על מנת לשחרר את בן-זוגה לנסיעה רחוקה, שולחת אותו לחוות נופים ואנשים, נוטעת בו ביטחון שתהיה כאן לחכות לו כשישוב, מרגיעה אותו מפחדיו, מעניקה לו חופש וביטחון לצאת לדרך. אומרת לו כנראה את הדברים שהוא רוצה לשמוע.
שיר שני של צח דרור שאני שומע. כבר אמרתי שמסתמן יוצר נאראטיבי מיוחד וייחודי. הביצוע של יעל קראוס. המוסיקה האיטית-נוגה נושאת שירתה האינטימית מהורהרת משהו, כאילו היא משאירה את הדברים בחלקתה האישית, לא ממש מפנה אותם אליו פיזית.
קראוס שקועה במבע המהורהר הזה, שרה באיפוק לירי מלנכולי הזוי שיש בו סערת נפש, אבל ללא טיפת דרמה מוחצנת, עיבוד שנוסך אווירה חלומית וגם יוצר מתח מסוים. הרגיעה שהיא משדרת אליו הופכת לדאגה בטון קולה וגם בתזמור שמעצים את השיר לקראת סופו. דרורי מצא את מי שתתרגם את השיר לפי כוונתו.
לפני שאני הולכת
רציתי לומר שהמסע הזה שלך
חייב לקרות
וגם שאני בוחרת
כאילו ללכת
אני עוד אחכה לך
עד שתחזור להיות
כשתהיה אי שם
אז תזכור שאני איתך
שאתה לא לבד
יש כל כך הרבה לראות
עוד אנשים מופלאים לפגוש
נהרות וגשרים לחצות
עם חוקים ועם תקווה
משוטים ודברי תודה
צא לים סוער
בלי פחד עם תנופה
אם תלך לאיבוד אני
כבר אדאג למצוא אותך
אל תשכח אף פעם
אין דבר שללא סיבה
גם שלום וגם פרידה
אם השקט בא
ופחד שוב מתרחש
זכור שעוד נפגש
אם אין חדש היום
אז בטח יהיה מחר
או עד שיבוא הזמן
לתת כתב עדות
על ימים שחלפו ואינם
על דברים שראו משם
