רותם כהן מתבכיין על יחסים עם מישהי ש"כמעט" פצעו אותו. מתחמק מלחשוב עליה, לא לחלום עליה, לא מבין מה חטא ומנסה למצוא "מושג לאהבה" (פשר? הגדרה?) וגם מגיע לתובנה עצמית – אל תיתן "לכלום לרסק אותך" "גם לא לאהבה נכזבת" ו"לשום בן זונה". בן או בת זונה – הם בודאי לא תורמים לשרבוט הפשטני שלא מצאתי בו יד, רגל ואצבע. טקסט מקושקש ומבולבל. ניסיון לכרוך רגשות עם תובנות ("מנסה למצוא מושג לאהבה") שהופכות השיר ללא קוהרנטי.
מהמוסיקה מגיעות בשורות טובות יותר – נישא על קצב מידטמפו, תזמור תומך בקול הנשמה המקונן היפה שלו, משהו בנוסח זמרי המיינסטרים העכשוויים ג'יימס בלאנט, דיוויד גריי. אני מבין שרותם כהן שואף למעמד של סינגר-סונגרייטר כמו הנ"ל, אבל זוהי כבר יומרה הרבה יותר מחייבת. לכך אין לו עדיין כיסוי.

אני מוצא את עצמי מתחמק מלחשוב עליך
ולא מוצא מקום להזכיר אותך
וזה לא כי היה לנו רע ביחד
אני רוצה אהבה בלי לחשוב
רוצה אהבה בלי