ג'ון פטיטוצ’י,  וירטואוז הבס האקוסטי והחשמלי,  הוא גם יוצר ממדרגה ראשונה. הפעם הוא כינס כמה ענקים כדי לתת למוסיקה שלו ברק וליטוש, אנרגיה וגם אמוציה. עשרה קטעים בדיסק, ולפטיטוצ’י תמיד יש משהו לחדש. הצליל בין אקוסטי לאלקטרוני. ושימו לב להרכב שלצידו: ג’ו לובאנו בסקסופון טנור, ברנפורד מרסליס בסקסופון סופרן, כריס פוטר בטנור ובסופרן, טים רייס בחליל /קלרניט, בראד מלדאו בפסנתר, הוראס הרננדז ובראיין בלייד בתופים. ג’אז טוב, בלי טיפת חנופה, אקסקלוסיבי.
זה האלבום הראשון שלו שבו אני לא מרגיש שאני מקשיב לאלבום סולו של בסיסט. זה נשמע כמו הרכב מבוסס שנמצא ביחד כבר עשרות שנים שהגיע לשיא יצירתי. נראה שהכל הסתדר עבור פטיטוצ'י בסשן הזה – הוא הרכיב כמה ממוזיקאי הג'אז הטובים ביותר בסצנה היום וכולם מנגנים נפלא, הוא כתב כמה שירים יפים על פני קשת מוזיקלית רחבה, הוא משתמש במגוון של מרקמים וצבעים , ויש שמחת חיים בנגינה.
תקליט מדהים- לסירוגין בין באס אקוסטי, חשמלי ופיקולו, פטיטוצ'י מוכיח את עצמו כאמן של כל אחד, ומוציא את הרגישות הנכונה מכל כלי.
התקליט הזה יכול לפנות לקשת רחבה של חובבי ג'אז, לא משנה באיזה מחנה אתם נמצאים – חובבי ג'אז מתוחכם או נגיש.

ג'ון פטיטוצ'י Communion