שיר תפילת הגשם של בראיין אדאמס הישראלי. לפני שנה הוא יכול היה לשרת את רשות המים לפני שהחליטה להטיל מס מיוחד על צריכה עודפת ("לא חשבו כאן פעמיים/ יש בצורת כבר שנתיים") עכשיו מקווים שהשיר הזה וגם נפלאות התבור'יס (שלא ראיתים אפילו פעם אחת בטלוויזיה) יביאו גשם של אנשים למופע המשפחתי בקיסריה. רוכבים חזק על גשמי הברכה המסחריים שהביאו להם הרייטינג בתוכניות הריאליטי. אבל בואו נחסוך: תבורי מבקש ברגש רב כי הגשם ירד. זו אינה רק הבצורת אלא גשם מטפורי "כי הלב שלי מזמן לא נרטב/ אנשים בוכים כי דמעות זה הכי קרוב אליך" ערבוב של טיפות, דמעות. אנשים בוכים וילדים מחפשים שלוליות. תבורי שר ברגש-צער עמוק מילים שמנסות לגעת.
נדמה לי שתבורי יכול היה להגיע לעוצמות פנימיות, לטונים רוקיסטים יותר חזקים אלמלא זה היה זה פופ מעט מיושן, נטול עוצמות רוק שיוצאות מהקרביים. כדאי לשמוע בראיין אדאמס במיטבו כדי להבין, ותבורי לפי הכישרון שלו יכול להגיע יותר לשם, עמוק יותר, חזק יותר.

גשם על העיר ירד לפני שנה שנתיים / אנשים צמאים למים/ וצמחים יבשי כפיים/ גשם פה בעיר היה דקה אחת או שתיים/ לא חשבו כאן פעמיים/ יש בצורת כבר שנתיים/ איך הילדים מחפשים שלוליות/ ועצים משוועים לטיפות
פזמון: גשם בוא ורד עלי עכשיו / כי הלב שלי מזמן לא נרטב / אנשים בוכים כי דמעות זה הכי קרוב אליך/ בוא ורד עכשיו והכה בכוחותיך
שקט על העיר ירד הנה אנשים למעלה/ לא יודעים את הדרך הלאה/ נחבאים אל תוך הלילה/ שחר ניצני תקווה שוב ייאוש וככה הלאה/ עוזבים אדמה ובית
וחוצים גבולות שמיים/ איך הילדים מחפשים שלוליות/ ועצים משווים לטיפות
פזמון: גשם בוא ורד עלי עכשיו / כי הלב שלי מזמן לא נרטב / אנשים בוכים כי דמעות זה הכי קרוב אליך/ בוא ורד עכשיו והכה בכוחותיך .