קודם כל – שלא נשכח: שמה של קרן אן מככב באלבום החדש של סטייסי קנט. קנט שרה את Jardin D'hiver הלהיט הגדול של קרן אן זיידל את בנג'מין ביוליי – בעידון-עיבוד יפהפה לפסנתר (ולשריקה) שיר שבשבילו בלבד שווה להשיג את האלבום. הכי קרוב לסגנון שלה (של קרן). היא לקחה מהרפרטואר של השניים גם את Au Coin De Monde.
זמרת אמריקנית מליגת על ששמעתי פעמיים בישראל, שהפעם החליטה ללכת על אלבום שכולו צרפתית, שפה שעושה לה רק טוב. מישהו כבר אמר לפני שבצרפתית זה נשמע אחרת. ובמילים פשוטות: לשפה הזו יש מוסיקה משלה.
Raconte-Moi (דבר אלי) היא קראה לאלבום, בחרה קלאסיקות של ברברה, ז'ובים, מוסטאקי, הנרי סלבדור, פול מסראקי לצד שירים של מלחינים צעירים מוכשרים כמו Claire Denamur, Camille D'avril and Emilie Satt. כמובן – ביוליי וקרן אן. וגם אוסקר והמרסטין.
יש לה יופי של צרפתית, וז מפתיע במיוחד לאור העובדה שסטייסי קנט ביססה את הרפרטואר שלה על "ספר השירים האמריקני הגדול", זה שסיפק את מיטב הסטנדרטים לזמרי הג'אז, וגם שאבה השראה מהפולק האמריקני, מהנופים של אספן קולורדו. לצידה בסקסופונים ובעיבודים היה לכל אורך הדרך בעלה, Jim Tomlinson.
צרפתית? היא התגוררה ולמדה מוסיקה וספרות בפריז. יש לה יחס מיוחד למעריציה הצרפתיים. אלבומה The Boy Next Door הגיעה למעמד "זהב" בצרפת. ב – Breakfast On the Morning Tram היא שרה כמה שירים בצרפתית – שניים של סרז' גינסבורג ו- Samba Saravah מהסרט "גבר ואישה" של ללוש.
הפעם – כל האלבום בצרפתית, מעין הומאג' לשפה והמקום שהיא קשורה אליהם, ואמנם כמעט הכל כאן ברוח הזו – מלו-אינטימית בעיבודיו של ג'ים טומלינסון – שמבליטים פסנתר (גראהם הרווי), אבל בעיקר אותה, את סטייסי – בפרייזינג הכי מדויק, במגע שנוגע באינטימי, צביטות פנימיות כאלו.
צילומים: יוסי חרסונסקי
