הוא היה איתה לפני שנה. צופה בשינוי שעובר עליה, לא קיים כבר בעולמה הרומנטי, מתבונן בו בסרקזם ובציניות ("בחורות יוצאות לדייטים/ ומזמן הפכת גנובה/ אך כולם תמיד רומנטיים בתחילת האהבה") . הפיכתה ל"מלאך" היא אולי חיובית מבחינתה ("מגדלת זוג כנפיים") שינוי שיהיה תמיד שלה-בחלקתה, אך העולם מן הסתם נשאר אדיש.
ארז ברזוליק שעל המילים צופה במבט אירוני על התהליך שהיא עוברת. הדובר בשיר הוא כבר מתבונן מהצד, אינו נמצא בתמונה הרומנטית שלה בעצמו.
צ'אקיר שר בגוף שני, קול נמוך, עידון מחוספס, נמנע ממלודרמטיות יתר. מנגינה סימטרית די שבלונית, קצב רוק אפקטיבי מיד-טמפו.  המוסיקה אינה מסייעת להפוך השיר להיט אולטימטיבי, אבל משרתת את הנרטיב – כולל פאוזה יפה במעבר לבית שמספר על מאהב חדש בחייה ("יום שישי ואת לא לבד"…) השילוב של טקסט טוב ומנגינה סבירה יחד עם קול של עוצמה פנימית מאופקת יוצר סקרנות להמשך. אדם צ'אקיר – נא להכיר.

את עוזבת על הבוקר/ העולם רואה אותך/ מתקרבת לשמים/ עוד מעט מעט תהיי מלאך/ מה רצית שיהיה לך/ מה בסוף נשאר שלך/ לילה אחד של אהבה / ועוד אחד הלך…//
אם כואב לך בכתפיים/ זה אולי בגלל שאת/ מגדלת זוג כנפיים/ זה קורה לאט לאט/לעולם זה לא איכפת//
בחורות יוצאות לדייטים/ ומזמן הפכת גנובה/ איך כולם תמיד רומנטיים/בתחילת האהבה
מה בכלל רצית ממני/ לא רוצה אתך לישון/ מה חשבת שכבר יקרה לך/תחת ירח מקרטון//
אם כואב לך בכתפיים/ זה אולי בגלל שאת/ מגדלת זוג כנפיים/ זה קורה לאט לאט/ אם כואב/ לך בכתפיים/ זה אולי בגלל שאת/ מגדלת זוג כנפיים/ זה קורה לאט לאט/ לעולם זה לא איכפת//
יום שישי ואת לא לבד/ יש מישהו חדש/ שמאוהב בך/ אני מקווה שיהיה לך נחמד/ עברה כבר/ שנה/ משנה שעברה/ אם כואב לך בכתפיים/ זה אולי בגלל שאת/ מגדלת זוג כנפיים/ זה קורה לאט לאט//
אם כואב לך בכתפיים/ זה אולי בגלל שאת/ מגדלת זוג כנפיים/ זה קורה לך לאט לאט/ למי זה כבר איכפת?/ לעולם זה לא איכפת