זוהר רביץ שר הגיגי מאהב-מחזר לשעה שלא בדיוק רוצה להתחייב למזדמנת. יהונתן גפן מחייך מבית הקפה שלו, מציע לה להשתכר, לפטפט קצת זה על זו, מודע לדמעות שיבואו, מתבונן בציניות-מה – "תגידי לי מה את באמת חושבת עלי" ובהומור אופייני גם משרבב את האלמנט הפסיכולוגי בהפוך: חרדת הנטישה שלו אינה על עצמו אלא על מי שאיתו – שמא יעזבנה פתאום. תחכום שכזה. הלחן של זוהר רביץ מתחשב בסיפור שבשיר ופחות מתפאר בלהיטיותו, מגיש את הטקסט בקלילות היפה, פסנתר וצליל דרבוקה בעיבוד סמבאי שמקבל מעבר- גוון רוקי בריפים חשמליים שנכנסים להם באפקטיביות וקולות (של יהודית רביץ) שמקשטים בקריצת עין.
רביץ מצליח להעביר את רוחו של גפן מבלי לוותר על החיוך, עד כדי תוספת משפט קצר דיבורי לסיום ("אשאר עוד קצת לחשוב על זה") העיבוד וההפקה של שבט רביץ – יעילים באוריינטציה פופית קולחת שמשרתת את הנרטיב. חולשתו היחידה של השיר בביצוע הטיפה אנמי.

בואי נשתכר הלילה/ ונדבר אחת עם השני/ ונאמר זה לזו הכול/ אחר כך תבכי// תגידי לי מה את באמת חושבת עלי/ (את תבקשי חשבון ואני אשלם)/ אחר כך תלכי/ אני אשאר עוד קצת/ לחשוב על זה/ וכמו שאמרתי לך/ יש לי חרדת נטישה:/ אני כל הזמן חרד/ שפתאום אעזוב אותך.

עיבודים: יעקב רביץ, יאיר סתוי וזוהר רביץ הפקה מוסיקלית: יאיר סתוי ויעקב רביץ פסנתר: זוהר רביץ, גיטרות: יעקב רביץ, קלידים: יאיר סתוי, תופים: ניר וכלי הקשה: ניר בסגל, קולות רקע: יהודית רביץ.