זה דיסק להתנתק מהיקום, להיסגר במוסיקה, לחוות ריגושים, למחות דמעה, להתרפק בגעגועים, לאהוב את החיים, להשתתף בצערם של סובלים. יופיים של הצלילים הנוגים, מעוררי התשוקות, הזכרונות.
ניג'ל קנדי מפליא בכינור ב – Meditation מתוך Thais של מסנט.
ג'וליאן לויד וובר, כן האח של אנדרו מלחין-כוכב המיוזיקאלים, מנגן בצ'לו את Reverie של קלוד דיביסי. ומי שלא שמע את היצירה הזו – צריך לשמוע אותה כאן.
האדנטה מודרטו מ"פנטזיה" של שוברט מנוגנת נפלא ע"י Szymon Goldberg. . וראדו לופו מעטר אותו בפסנתר. רגעים שהמוסיקה היא מעל הכל, אי שם נוגעת בספירות עליונות.
גיורגי סיבוק בפסנתר וג'אנוס סטרקר בצ'לו מחליפים חוויות רומנטיות על ה"לארגו" מסונטת הצ'לו של שופן, וזה מנוגן מעודן, משרטט בדקות תחושות.
האדאג'ו מהפיאנו קונצרטו בסול מאג'ור של ראוול מוגש בהדרת קודש ע"י הפסנתרנית Martha Agrerich והפילהרמונית של ברלין בניצוח קלאודיו אבאדו.
ואני מקשיב לנגנית הויולה היפנית נבוקו אימאיי מנגנת פורה Apres Un Reve Op 7 No. 1 איך היא מנגנת!
טוב, נעזוב מילים. תנו לצלילים לדבר.16 קטעים. כ-77 דקות. מוסיקת לילה זעירה ומקסימה.

איסוף ועריכה: ירון קרשאי, ענבל גרון ומשה גולדשטיין.

בתמונות: ניג'ל קנדי ונבוקו אימאיי