יש משהו מעודן קסום במוסיקה של ארז לב ארי. הוא משדר עומק בלי ללחוץ, בלי לכפות את עצמו עליך. מגיע ממקומות צנועים, לא מחפש לענות על צרכים וגירויים מידיים. האלבום החדש נוצר מהצנוע הזה, יוצר אמין ומאמין שמתחבר למקורות כדי לגעת בעצמו, בנפשו במוסיקה השוזרת יפה אקוסטי בחשמלי כדי ליצור אווירה מעט הזויה, טעונה מתח קל, באלבום מאוד מסוגנן.
לב ארי שר מתוך הסידור: "בבוא יומי בבואי אליך/ מה אומר ואיך אתרצה/ והרי אתה רואה דלותי/ והרי אתה יודע … מה אנחנו מה חיינו מה חסדנו מה כוחנו/ מה גבורתנו מה נאמר לפניך הלא/ הנסתרות והנגלות/ אתה יודע. הטון – מפויס. המקצב – מידטמפו רגוע. הצליל – שילוב של הים תיכוני האקוסטי, סלסול וגם נגיעה אלקטרונית שמשתלבים בהרמוניה.
שיר פתיחה – "ביום אקרא" מתבסס על תהילים קב ג' – אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי" – מילות הפתיחה של אחד ממזמורי התחינה שבספר תהלים. הבנאדם המיוסר והסובל מפציר בשם לעזור לו בעת מצוקתו. לב ארי חיבר מוסיקה לחלק השני של הפסוק. עיבוד עממי שמתפתח לקצב רוק, צבעים שמצאנו אצל אהוד בנאי גם אצל ברי סחרוף. קולו של לב ארי מגיע כמו ממרחקים, מתערבל בהדרת קודש.
"בוקר טוב" – הבנאדם כורך בבוקרו של יום חדש שאלות "על החיים" עם שאלות אישיות בתחום היחסים בינו ובינה. רשימת השאלות שמגיש ארז לב ארי בשיר מגוונת, גם הומוריסטיות – "האם השדים רעים/ או שזה רק עניין של יחסי ציבור", גם הנדוש (האם רק בחורף יש עננים) קורטוב פילוסופיה (אם אהבה יש רק בסרטים) האם לשאול זה כמו לחזור בתשובה. טקסט פשוט, לעיתים פשטני, מוגש בלחן סימטרי יפה, הטון נמוך אפלולי,נטול דרמה, רוך מדוכדך, נשאר קרוב מאוד אל עצמו. מפויס ולא דרמטי. עיבוד אקוסטי-חשמלי שמייצר אווירה חלומית משהו. תרצו – הבלוז האישי של לב ארי, מינורי, נוגה, רחש לב שנשמע יותר מכל מילה.
"רק תאמין" (מילים ולחן: אילי אדרי) בלשון שיר השירים – השראה של קרבת אלהים,  שיר מינורי שמתפתח הדרגתית מהבעה אינטימית לשירה של אמונה אמיתית כמו מתוך התגלות. השילוב של צלילים אקוסטיים בחשמליים (אפילו בדיסטורשנים) – יפהפה.
"בסוף היום" – שילוב של צליל מוסיקת המערבונים במקצב מיד-טמפו עם ריפים בלוזיים וקישוטים ים-תיכוניים. גם כאן זה ארז לב ארי משכנע בטון הפנימי שיוצא נמוך וקודר מהמיתרים במילים שאומרות – "אם הייתי" כזה וכזה, כלומר – אני כל כך מבין את מצבי-עצמי, את חולשותיי, את קיומי בעולם הזה, אני לא יכול להיות אחר, בפועל נשאר אני כמו שאני – "זה רק אני" ו"זה רק את והילדים ואלהים". גם כאן – דיוקה של פשטות, משדר את המיית הלב באיפוק כובש.
"מלחמה אבודה" – ארז בחר להלחין נוסח חלקי מתוך "משהו בשביל מישהו" של דוד אבידן. פתיחה אקוסטית שנשמעת פולק אמריקני סיימון וגרפונקל שנות השישים. לך תבין מה משך אותו לטקסט הזה, אבל המוסיקה העניקה לנרטיב-התרחשות (על קהל שמתאסף לצפות בקרב האבוד של  נמר זקן וממושקף) אווירה מיוחדת בקצב, באווירה, בעיבוד מיוחד – חיבור יפהפה בין כלי מיתר (כינור, צ'לו) לגיטרה חשמלית. לא בטוח שאבידן התכוון לאווירה הזו, אבל בסופו של דבר הטקסט מגיע.
"דבר איתי" (מילים: פטריק סבג וארז לב ארי) – שיר של עידוד והצעה לעזרה בגוף שני שמגיע עד התנהגות הנשמות מתחיל לאט ומדוכדך משהו וקצבו מתגבר כביטוי לפתיחות. גם כאן לב ארי נשאר בספירה ההזויה שלו, שיש בה מתח דק – בעיבוד והפקה של סימפוני חובר לחשמלי.
"ארגמן" ראשי תיבות של המלאכים – אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל, נוריאל –ארז מבקש להתרומם מעל למציאות הנכאה ומבקש כמעט בלחישה – "שאוני אליכם אל שכינת האל, כי ירדה נפשי אל בור תחתית אפל" – וגם כאן ההבעה הצנועה, המאופקת, ומצד אחר הלחן וההפקה האוריינטאל-מערבית הסהרורית ובקצב של מסע שלוקחת למקומות שמעל האדמה. סרט מתח.
לב ארי אינו חושש למתוח את השיר לסיום אינסטרומנטאלי ארוך, להעניק לו מרחב צלילי כדי להמחיש האווירה.
תשעה שירם שאני אנגן עוד ועוד. ארז לב ארי יצר מוסיקה פשוטה אותנטית וענווה כלבבי, מנגינות וצלילים נוגים בגוונים אפורים קודרים, עם קרן של שמש באופק.