האוהבים באשר הם, כמו גם הבאים בברית הנישואין אוהבים להצטלם מול שקיעה בקו האופק. תצחקו תצחקו, אבל זה עובד: אין כמו ירידת השמש על הקו שבין שמיים וארץ למלא תחושות של אושר. הסיטואציה הפכה כמובן לפסגת הקיטש, ועדיין משתמשים בה לשירים. הדוברת בשיר – הזמרת גלי חי – מספרת שמול השקיעה הוא לוחש לה "מילים של אושר". אבל היא אינה מסתפקת באושר הזה, על רקע דמותו "בערפל" (רואה אותו  מטושטש?) היא מבקשת להפליג "אל הדמיון". מחפשת עוד כיוון. האם מילות האושר שלו לא הספיקו לה? אז גם אם גרי ליפשיץ השתמש בלקסיקון קיטשי, יש לו פה איזשהו ניואנס כדי לחלץ השיר מהדביק.
המנגינה נוגה, מלודית להפליא וקולה הגבוה היפה של גל חי הזכיר לי קמעה את הצבע של קייט בוש. העיבוד – קצב אלקטרוני מידטמפו יפה קצת מטפס על הקול בחלקו הראשון של השיר. בהמשך חלה התבהרות חלקית. עבר לשלב הבא, בתקווה לתגובת שרשרת של שירים לא פחות טובים.

צופה סביב על יפו-תל אביב/ אתה איתי שוב על אותו נתיב/ אתה לוחש לי מילים של אושר על ריקוד עד אור הבוקר // מול שקיעה על קו האופק/ רואה דמותך בערפל אל מול שקיעה פועם הדופק/ מחפשת עוד כיוון // בוא ביחד נפליג אל הדמיון/ אולי בעצם נמצא כאן היגיון/ מביטים מחלון פתוח/ נידפים כמו עלה ברוח // מול שקיעה על קו האופק/ רואה דמותך ולא אחר/ כל נגיעה פועם הדופק / מחפשת עוד כיוון/ זכרון שהכאיב מזמן / לילה זר שחלף נשכח/ כל הצבעים וכל הצלילים/ פתאום עולים מן המרחקים //
מול שקיעה עד קו האופק רואה דמותך בערפל/ עד קו האופק…..פועם הדופק …… / מול שקיעה……כזאת כתומה/ מול שקיעה………..כזאת שלווה