עזבו מילים. תקשיבו לקול הנשמה. יש ביצועים שמחליפים מילים. ישי לוי שר "תודה" ברגש גדול לאהובתו היחידה. צליל לירי – חליל ופסנתר – פותח את וידוי הנפש של לוי. אחרי שקראתי את הטקסט, הבנתי שקרה לו (לטקסט) נס. המנגינה ים-תיכונית מהסוג שפעם שמענו בפסטיבלי סאן כולל העיבוד הסימפוני.
אהבה כמו שהוא חווה – אינה קיימת. התודות הסוחפות מגיעות לא רק לה אלא גם לכל מיני מצבים מופשטים – אושר, שקט וגם לאלוהים ששלח אותה אליו. האהבה והאהובה מוצאות את האוהב הנפעם מכיר טובה לכל. הטקסט? "בכל אדם קיים הרגש אבל כמוך לאף אחד אין" – לא בדיוק עברית שעוברת את מבחן ההיגיון, בואו נגיד, שלא בכל אדם קיים כישרון להוציא מתחת ידו אם לא פואטיקה גבוהה – לפחות טקסט סביר, ולמרות זאת גם הלא-מוכשר ממשיך לכתוב כאילו כלום, סומך על המנגינה והזמר שיעשו העבודה. והנה, טוב שמנגינת/ המיית ליבו של ישי לוי מטייחת. מי מחפש זוהר ארגוב במקומותינו, שיקשיב לישי לוי.

בכל העולם יש אהבה
בכל אדם קיים הרגש
אבל כמוך לאף אחד אין
את יחידה

בכל העולם יש אהבה
בכל אדם קיים הרגש
אבל כמוך לאף אחד אין
את יקרה