עמית צח מנסה לגעת במהויות-שאיפות-תמיהות שנוגעות לקיום.להכיל את  כל שאלות החיים בשיר אחד. יומרה לא פשוטה. הוא צירף את לאה שבת לזמר את ההגיג הנשלט ע"י שתי מילים "כמה" ו"אם" והמוטו: "הלוואי שהדברים היו פשוטים". מצד אחד – שאלות פשוטות כמו "כמה כאב כמה שמחה יש בליבך" "כמה ייאוש כמה תקווה להבנה"… , מצד אחר: "אם היה לי את הכסף הייתי קונה", שילוב פשטני  שכורך הכל בכל רוחני וחומרני.וגם מסקנות חיים – "לקבל את העובדות, אבל גם לעמוד על שלי, לחכות למחר, לחלום בגדול… " רשימה ארכנית חסרת גבולות כמעט של כמעט כל מה שבראש ובלב.  טקסט רוחב, לא עומק, אבל בבלדת פופ מהסוג הזה – עובר. המנגינה נוגה, רגשנית עד מלנכולית, שמגיעה בעיקר מאזור הלב. אחרי פתיחה אקוסטית יפה, נכנסת לאה שבת נמוך ומאופק ובטון  קודר, צח מצטרף בקול גבוה תחושתי בסגנון Soul. הבחירה בלאה – במקומה. השילוב מוצלח, מטפס לשיאי הרגש. מסוג שירי הנשמה שיאריכו ימים.

להבין את הכל/ לא ליפול/ להפסיק לצפות/ ולפתח מגננות/ לעבוד עם הראש/ להרגיש עם הלב/ לחייך כשצריך/ לא לבכות כשכואב/ לסנן אנשים שאומרים ואומרים/ אבל לא לפספס כי אולי זה חשוב/ להמשיך להתקדם לפסגה/ לא לדרוך במקום/ רק לשבור את השתיקה
אם היה לי את הכסף הייתי קונה/ אם הייתה לי תשובה אז הייתי עונה/ אם היה לי ספק אז הייתי הולך
כמה קשים כמה קלים/ כמה פשוטים כמה סבוכים/ כמה כאב כמה שמחה יש בלבך/ הלוואי/ שהדברים היו פשוטים/ כמה אמת כמה מרמה/ כמה כמעט כמה קרה/ כמה ייאוש כמה תקווה להבנה / הלוואי שהדברים היו פשוטים
לקבל את העובדות ולמחות / לעמוד על שלי/ אבל לדעת לוותר/ לחכות למחר
לרצות להיום/ לא לבחול לא לשאול לא לחלום/ אבל לחלום בגדול/ להתחיל בקטן/ תעצור את הזמן/ אבל תסתכל על המחוג/ לשלם חשבונות/ לבלות/ לעשות תכניות/ לא לספור את השניות
אם היה לי את הכסף הייתי קונה/ אם הייתה לי תשובה אז הייתי עונה/ אם היה לי ספק אז הייתי הולכת
כמה קשים כמה קלים/ כמה פשוטים כמה סבוכים/ כמה כאב כמה שמחה יש בלבך/ הלוואי שהדברים היו פשוטים/ כמה אמת כמה מרמה/ כמה כמעט כמה קרה/ כמה ייאוש כמה תקווה להבנה / הלוואי שהדברים היו פשוטים