מה היו עושים השירים האלה בלי שלומי שבת? שמעתי את הדיסק בנשימה אחת. כולו נשמה אחת – שלומי שבת. יש כאן שירים (טקסטים)  ש"על הנייר" לא היו עוברים מכינה לכתיבה יוצרת למתחילים. אבל מגעו החם של שלומי, סלסוליו שמגיעים ממקומות של אמת, גם נגיעתו בלחנים ובעיבודים מעניקים לו יתרונות משמעותיים על פני זמרים רבים בז'אנר הים-תיכוני העובדים בשיטת הקונפקציה (מושג מתחום היצור ההמוני של בגדים)
מורגש ששבת הקפיד מאוד בבחירת המוסיקה – שתתאים גם לאישיותו וגם לצרכיו כזמר, שלא ירשה  לעצמו לעסוק באקספרימנטים.  המוסיקה לפי שלומי שבת צריכה להיות מלודית, קלה, סנטימנטלית, קצבית עממית אוריינטאלית. אין פה כמעט שיר אחד שאינו פוגע "במכה הראשונה". אין נטילת סיכון אחת.

שירים קצביים:  "לומר לך ש" – הלב שרוצה לעוף איתה למעלה – מנגינה וקצב שייקחו כל רחבת ריקודים להתלהטות, לסערת רוחות, לריגושים. "את שלי רק שלי" ("משמיים, קחי אותי רק אותי בידיים") – בעיבוד מזרחי עם מוטיבים תזמורתיים ערביים, שיר ענתוזים מובהק בעיבוד פריך של רביב בן מנחם (שגם כתב הלחן) ושלומי עצמו. "אנחנו שניים" – ללחן של שלומי שבת ורביב בן מנחם (טקסט אהבה סתמי עד שבלוני של עינת הולנדר) – עיבוד יפה בשילוב של ים תיכוני ואפרו קובני  בביצוע כלים אקוסטיים, דרבוקות, קולות אוריינטאליים ובראס סקשן. "אוהב אותך" – שלומי ואיתי זילברשטיין כתבו ים-תיכוני טיפוסי וקליט לעילא. הוא יאהב אותה ביום ובלילה ובכל מקום. אלא מה. שיר שיעיף הרבה חתנים וכלות לשמיים.  ידם של שבת וטל פורר הייתה כדי להפוך את השיר להילולה מלהיבה.
"בלדות רומנטיות" (השקטים) : "שתדעי" – מתחיל נמוך בליווי פסנתר ומטפס בהדרגה, ליבו ההומה של הלא-יכול-בלעדיה" בסגנון סאן רמו בטון שהעצב שורה בו על אמת. "ואני שר" של זיו רובינשטיין – על כאבי האהבה והאהובה שנטשו והתחושה שעדיין לא נגמר… סלואו פופ רווי רגש מעוטר צליל כינורות וקולות מקהלתיים. ועוד של זיו רובינשטיין – "קרוב ללב" – ועוד פעם על ההתרגשות שבאהבה. כמה פעמים כתבו בשירים שהיא יפה כמו מלאך וקרובה ללב בתוך הנשמה. אבל שלומי כאן כדי להעניק לקלישאה את נשמת השבת. הלחן הקליט מסייע. טל פורר ששותף עיבוד ובהפקה המוסיקלית דאג להעצים את הריגוש. "הריקוד הראשון" של ציפי גלעד ואלדד ציטרין – בלדת האהבה היפה בדיסק, בטקסט בלחן, בעיבוד המעניק לשיר נפח יפה בשילוב של פסנתר וחליל בצבע קלטי.

מיד-טמפו:  "מה ששלי שלך" – "אם כבר בלגן תסדרי לי את הראש ותרקדי" – מנגינה שלוקחת בשבי עם המוטיב הים תיכוני, הסלסול הקולי, הפלמנקו  "אהבה של פעם בחיים" – בטעם לטיני, לחן שווה מיליונים של רביב בן מנחם שמביא את קולו-ליבו של שלומי למקומות הנכונים. "כשנגיע הביתה" של רותם כהן במקצב רומבה פלמנקו האהוב על שלומי ("כשנגיע הביתה תהיי האישה שהבטחת לי"…. למה רק כשיגיעו , רותם כהן?)

מיוחד: "הכל קדוש" של טל שגב ויעקב למאי. כשאמרנו מה היו עושים השירים בדיסק ללא שלומי שבת – זוהי הדוגמה מובהקת. מפיח עוצמות תחושתיות באמונה הפשוטה – "אני יודע שיש אלוקים בתוכנו" שמתמזג יפהפה ומרגש עם תפילת "מודה אני לפניך". צל"ש לעיבוד של שלו ושל טל פורר.

סיכום:  אני לא מוותר לשלומי על טקסטים  ברמה יותר גבוהה. יש כאן שירים שיכולים להוות דוגמה. אוהביו לא יבינו מה המבקר רוצה מחייהם. הם צודקים – כי שלומי  שבת בדיסק הזה – הוא במיטבו מכל בחינה אחרת כמוסקאי, כמפיק ובעיקר כזמר .