קיילי טוענת שהיא אוהבת את "האווירה האופורית" של החדש שלה (אלבום מס. 11) – תחושה של התרוממות רוח,  של שמחה עילאית שיש בה גם איזושהי התנתקות וריחוף. אני יכול להבין למה היא מתכוונת. רשימת הכותבים והמפיקים המאוד מכובדת שהצטרפה לפרויקט שלה התנקזה לאוריינטציה הדאנס-פופית האופורית האחידה של ההפקה המוסיקלית. פרט לשירים אחדים – הפותח All The Lovers, שיצא כסינגל, התחושה של פופ סינתי שמציב אותה על איזה ענן, כמעט לא יורדת לאדמה.
מינוג מאז אלבום הקאמבק של 2001 – Can't Get You Out of My Head שוכרת שרותי צבא כותבים/מפיקים לייפות את הדאנס-פופ שלה. מה רע בדאנס? אין רע, אבל כמו בכל ז'אנר –  יש ויש. סטיוארט פרייס שהפיק את Confessions של מדונה, את האחרון של Scissor Sisters לא יכול להרשות  לעצמו לפשל אצל אחת כמו קיילי.והנה גם Jake Shears – האיש של ה – Scissor, גם הוא בין התורמים לקיילי. מצד שני, אנשי קיילי יודעים ששוק זמרות הפופ סינגרס של 2010/11 לא יקבל משהו שהוא פחות מגאגא. "האווירה האופורית" עליה מדברת קיילי לא תנצח את גאגא. אבל Aphrodite הוא דיסק קיילי קלאסי, שיחזיר אותה למקום טוב  הרבה מעבר לאמצע גם בזכות שירים כמו  Get Outta My Way ו Cupid Boy הנשמעים להיטים פוטנציאליים לדאנספלור. כנ"ל – Put Your Hands Up – דאנס אופורי מלודי מופק הכי פרקטי לז'אנר. Closer – מסיבת הדאנס קלאב נמשכת בגדול בניואנס מלודי יפהפה. ואין ספק – גם כאן פוטנציאל של פגז פופ. Everything Is Beautiful – כמה קיילי מסוגלת להיות קיילי, כשהיא מורידה הילוך.
ומה אתם אומרים על השורות האלו: I’m fierce/and I’m feeling mighty/I’m a Golden Girl/ I’m an Aphrodite.” – "אני אכזרית, מרגישה אדירה, אני נערת הזהב, אני אפרודיטי" ואללה. קיילי מרגישה אלת האהבה, להיט שנשמע כמו  ג'ינגל הקמפיין לדיסק. ב – Illusion שותפה קיילי בכתיבה. מטילה ספק ברצינותו של המאהב. היא שרה כאן: I'm not myself at all – ובמשמעות מטפורית – אפשר לתרם – אלבום האלקטרו פופ הקליט-רקיד הזה אינו בדיוק  היא, הוא ניסיון להפיק אותי איזושהי אפרודיטי סינטתית מדונססת במלחמת ההישרדות הגדולה בתעשייה. מבחינה זו – המטרה הושגה בגדול.