אהבה. ארבע אותיות שמצטרפות למילה שלעולם תמשיך להפעיל/ לעורר בלוטות רגש, מייצרת עוד ועוד מילים במכתבים, בשירים. בעל פה, בכתב. הגעגועים ללא נודע.
מה חדש? לעיתים, עדיפה האהבה עצמה ללא מילים מאשר עוד כמה חרוזים שממחזרים/שטוחנים את הנדוש. רועי נחום מאוהב למפרע באהבה הנמצאת אי-שם בעולם הגדול. תוהה, מסוקרן, רוצה לדעת, לגעת. אבל ממחזר את הממוחזר. לא שיר שאומר דברים מקוריים על אהבה. אפילו נגוע בחבוט.
הקול הגבוה והרגשני. נעזר בעיבוד אווירה שממחיש יותר מאשר המילים את התחושה הנוגה, אבל גם אם משהו מערגתו המדוכדכת עובר, גם אם עיבוד הקלידים מייצר עוצמות תחושתיות תומכות, עדיין אין בשיר מהלכים מוסיקליים וביצוע מהסוג שיהפכו אותו לשיר אהבה בעל מעוף כזה שנתאהב בו באותה תחושה עלאית שככל הנראה אופפת את נחום.
תוהה מה לעשות עם עצמי
חושב מה יכולנו לעשות
בטוח את קיימת
ונמצאת אי שם
לא מדמיינת
שאני הבן אדם
איפה את
אני רוצה לדעת איפה
אני רוצה לגעת
איפה את
העולם הוא גדול
יש בו הכול
אבל גם את נמצאת בו
וכבר רואה
מה שיקרה
וקצת מרגיש אותך עכשיו
מכאן
כי בטוח את קיימת
ונמצאת אי שם
לא מדמיינת
שאני הבן אדם
איפה את
אני רוצה לדעת איפה
אני רוצה לגעת
איפה את
איפה את
אני רוצה לדעת איפה
אני רוצה לגעת
איפה את
