הפי ברסדיי, מיסטר תום ג'ונס, למעשה סר תום ג'ונס. שבעים שנה עברו על הנער ולהיטיו. אפשר כבר לעשות סיכומים? מה פתאום. ג'ונס אינו מתכוון לסכם. יש אלבום חדש Praise & Blame שהוא מריץ. תקשיבו לרוקנ'רול שנכתב ע"י Rosetta Tharpe על הדברים המוזרים שקורים בחיינו כל יום, מלווה בקולות נשיים, קצב סטייל רוק בוגי של פעם כולל הליווי של הפסנתר. מהלכים פשוטים. 
באולפני הטלוויזיה מדליקים לו נרות על עוגות יום הולדת. הוא ממשש את עצמו כלא מאמין. אבל דואגים להזכיר לו. נאמנות תעשיית המוסיקה בבריטני Music Industry Trusts' Award.  העניקה לו פרס חיים. ג'ונס אוולי כבר לא מתרגש אחרי שזכה בעבר לתואר האצולה הממלכתי "סר". חשוב לו יותר להסתכל קדימה –  להמשיך קריירה בת חמישה עשורים.
מצד שני, אינך יכול להתכחש לעברך. Praise & Blame עם Strange Things הוא חזרה לבסיס האם, ליסודות. בק-טו-דה בייסיקס. ג'ונס בחר שירים שמתחברים לליבת המוסיקה האמריקנית, והכי בפשוט, בלי כל הטכנולוגיה – גימיקים של אלקטרוניקה, הכפלות. המוסיקה הזו שמאפשרת לעבור את מחסומי הזמן והדורות. מבוב דילן ועד ג'ון לי הוקר. האמריקן סונג בוק. לא איזה סקס בומב חדש.
השיר החדש מייצג את הקו המוסיקלי –  אסופה של שירי פולקלור מהמסורת המוזיקלית האמריקאית בסגנונות הגוספל, הבלוז והקאונטרי, ולפי הביקורות, שמגיעות עד השוואות עם ידידו המנוח, אלביס – אי אפשר להסתפק בשיר הזה. חייבים להגיע לאלבום השלם.

תום ג'ונס – דברים מוזרים