הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. ליבם התמים. השנה 1973, אחרי פירוק להקת 'שובבי ציון', יוצא חנן יובל לדרך עצמאית, מופיע עם טליה שפירא ז"ל, טוביה צפיר, עזרא דגן ויוסי סביה. במקביל הוא אוסף חומרים לאלבום. את הטקסט של יונתן גפן ראה בעיתון 'מעריב' בעת חופשה מהצבא.
השיר נולד בצד השני של התעלה, שם שהה יובל עם הגיטרה שלו. את הביצוע הראשון עשה מול חיילים על משחתת במפרץ אילת.
גפן כתב שיר נוסטלגי מובהק, שמערב כביכול חיים שבהם הכל היה יותר פשוט – "ובלילות הכי קרים היינו סתם מאושרים עם בדל סיגריה ראשונה, לוקחים ללב ולריאות" וגם במשפט 'הכל היה כל כך פשוט – לשיר, לחיות ולא למות'. אם ב-67' נולדו המון שירים של ישראליות זקופה ('אנחנו נעבור במצרי טיראן', 'נאצר מחכה לרבין'), שירים של אופוריה וגאווה, בשנת 73' לא הייתה סיבה לשמוח, אלא התפכחות מתוך שבר עמוק וכאב, והמינורי הזה, הטון המתרפק אך המדוכדך מעביר משהו מהשבר.
*** פבלו רוזנברג ששר גרסה לשיר במסגרת "עבודה עברית מחווה לשישים שנות יצירה מקורית, מספר: "השיר מלווה אותי מאז שהייתי ילד. כעולה חדש לא הכרתי שירים ישראלים. כשאחותי אריאלה נולדה, אני זוכר שכל המשפחה מתרגשת מהשורה 'עומדים שעות ומביטי באריאלה הקטנה'. כיף לבצע שיר ששנים היה מונח לי מתחת לאף. כבר שכחנו להסתכל על העולם כפי שהוא מתואר בשיר הזה. גם גדול הציניקנים עשוי להזדכות איתו"
חנן יובל אתם זוכרים את השירים
אתם זוכרים את השירים/ ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים/ מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים/ היינו לפעמים שרים.
אתם זוכרים את הטיול/ עם המדריך ההוא שאול
ואיך אהרונצ'יק הבריון/ היה לוחץ אקורדיון
וגם צועק בקול אדיר:/ "עכשיו כולם, כולם לשיר".
ובלילות הכי קרים/ היינו סתם מאושרים
עם בדל סיגריה ראשונה,/ לוקחים ללב ולריאות
משתעלים ושואלים,/ ומחכים להפתעות.
ביום שישי על הגדר/ עם הידיים בכיסים
ואליהו השמן/ אומר מילים נורא גסים,
אבל בחושך לא ראו/ איך שהסמקנו וגם הוא.
עומדים שעות ומביטים/ על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים/ מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים/ אשר רוקד לעומתה.
אתם זוכרים את השדות/ הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר/ וקצת קשה להיזכר
איך פעם זה היה פשוט/ לשיר לחיות ולא למות.
אתם זוכרים את השירים/ ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים/ מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים/ היינו לפעמים שרים.
2 תגובות
כיף לשמוע את אחד השירים היפים עם הרבה נוסטלגיה
מה שמגיע מגיע. חמישה כוכבים לשיר ענק