למה לחזור למנגו של "גרה בשינקין" מ-1989? מה דחוף? הנה מידע: קשת מארגנת ערב מחווה לבמאי ושופט כוכב נולד צדי צרפתי, ששימש מנהל אומנותי של הלהקה. סיבה למסיבה על המנגו.  איחוד מחדש? – לא. סתם חידוש. השלוש דיווחו כי אחרי 20 שנה, הגיעו "נקיות מכל אגו".
קשה למדוד כמה אגו היה אז, ומה מידת ההפחתה והאם מצב של נטולות אגו תרם לגרסה המחודשת לשיר שמספר על שינקאית מסובכת ומתוסבכת משינקין, כששינקין הייתה שינקין.
יאיר לפיד ידע אז לצחוק על הסביבה התל-אביבית הצעירה של אותם ימים. קלינשטיין הלחין פופ שטוח אבל "צעיר" ומדונסס היטב. היום שינקין היא כבר מיתוג ממוסחר של שינקין ההיא. הגרסה החדשה מעידה על שדרגו טכנולוגי טבעי בכל שקשור להפקה מוסיקלית. יועד נבו, שהפיק אז עם תמיר קליסקי, הוסיף את האפ- ביט האלקטרוני עם כל האפקטים. אז מה? לא חלב, לא בשר. אבל הבנות נשמעות כמוכנות להמשיך כספייס גירלז המקומיות.  מצורפת הגרסה המקורית. תשוו.

היא כל כך מסובכת
כותבת ספרים במיטה
היא כל כך מסובכת
שמזמן היא עזבה את ביתה
היא כל כך מסובכת
לובשת תמיד שחור
עוד לפני שהיא הולכת
כבר אין לה לאן לחזור

גרה בשינקין שותה בקפה 'תמר'
רוצה לעשות גם סרט קצר
גברים, היא אומרת, "זה בא והולך"
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך

היא כל כך מסובכת
רואה רק הצגת חצות
היא כל כך מסובכת
מסתירה רגליים יפות
היא כל כך מסובכת
החליפה את שמה פעמיים

היא כל כך מסובכת
כשלים היא הולכת
היא לא נכנסת למים

גרה בשינקין שותה בקפה 'תמר'
רוצה לעשות גם סרט קצר
גברים, היא אומרת, "זה בא והולך"
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך

"מי צריך אותם", אומרת, "זה בא והולך"
אך בלילות הקרים היא יודעת
שזה הולך ומסתבך
מסתבך והולך והולך