ספרתי שמונה פעמים "זה". מילה צורמת. לא שירית. בדרך כלל – כותבים דלי שפה עושים בה שימוש. בשיר של ראודור "זה" ניצב כסימן שאלה. "לא זה לא הכדורים זה משהו אחר", וגם "כבר לא פוחד מזה" הפניה היא אל מישהו ש"מחייך אליי בבקרים" אבל אז מסתבר שהזה הוא "ממנה". טקסט מעורפל שיש בו שתי שורות פואטיות: "עד מתי אנוע / בין סודות עולםבין שברי הרוח / לעצב של הסתם", שהשתרבבו כאילו הכותב הדביקן באופן יומרני. השיר, אגב, נקרא "אסיר תודה". יגעתי. לא מצאתי. כל המזהה את הקשר מוזמן לפנות למדור זה.
השירה רבת מצוקה. דואבת. נוגה, לחוצה. ראודור נותן לרגש לרוץ לפניו בהבעת כאב סעורת אמוציות. הטון יצא ממקומות של אמת. הדיקציה טעונה שיפור. העיבוד לדרבוקות וכלי מיתר קלאסיים ניסה לשדרג. העצים את המלודרמה האישית. אבל נמתין לשיר פחות בוסרי של היוצר-זמר מבאר שבע. מלודרמה אישית אחת רווית רגש – אינה עדיין אינדיקציה.
אתה נותן לי אגוזים / אני עוקר שיניים
משהו חדש כזה שמתגבר / עוזב וחוזר עוזב וחוזר
כבר לא פוחד מזה / כבר לא פוחד ממנה
בין שברי הרוח / לעצב של הסתם
כבר לא פוחד מזה / כבר לא פוחד ממנה
לא זה לא יספיק לילא יספיק לי / לא יספיק לי
14 Responses
אני במקרה באתר ובמקרה התמונה שלך והשם "אסיר תודה" סיקרן אותי נכנסתי והקשבתי לשיר כשלוש פעמים וחייבת לציין שפשוט התאהבתי בעוצמת הקול שלך ובמלודיה שהלכה והתעצמה בסוף השיר. מפתיע ומרגש כאחד. כול הכבוד !!!
דווקא יש לו סיכוי טוב להצליח …פה בארץ הקודש ככל שאתה עושה מוזיקה גרועה יותר, ככה הסיכוי שלך להצליח גדל.
ע"ע הגל המזרחי ששטף אותנו בשנים האחרונות.ע"ע בית הבובות ,סנרגיה, הפיל הכחול
אבל זו הצלחה רגעית .
האומנים האכותיים בארץ מצליחים כבר שנים רבות !
ע"ע עמיר בניון,אביתר בנאי,עידן רייכל ועוד מעטים וטובים.
"כל אחד רוצה להיות זמר" .
מר חרסונסקי היקר,
אני קורא אותך להגיב לתגובה זו ולאמור בריש גלי – מי לעזעזל שמך?
עטוף באיצטלת משי ממרום כיסאך, מסקר אומנות? מבקר שירה? אמור לי אתה, איזו מן ביקורת בחרת לחלוק עם הגולשים.
האמנם כך? האם אתה באמת סבור שתדירות הופעת המילה – "זה" מצביעה על לקוניות או סוג של נכות לירית?
האם אוזניך החלו בוגדות בך עם חלוף השנים עד לרמת המצאת הדרבוקה?
הצעה לי אליך – להבא, טרם תכריע שהכותב הדביק מילים באופן יומרני, בוא ונסה להבין את הטקסט, בוא ונסה להכנס לאספקלריה של האמן המדובר. שהרי רק אילו היית מקדיש רגע נוסף של מחשבה, כנראה שכמוני וכמו הגולשים היקרים שכבר הגיבו – גם אתה היית מבין את משמעות האמירה הכל כך חזקה שהשיר הזה והיוצר המוכשר הזה השכילו והביא לרדיו הארץ-ישראלי הכל כך חד גוני.
ולכן אציע לך מר חרסונסקי היקר, להבא טרם בואך לגבב שלל מילים שלא קשורות האחת למשנה, טרם תנסה להעביר מסר ביקורתי כזה או אחר, בין אם הבנת או הקשבת לתכנים ובין אם לאו, בין אם הקפדת על תחביר כתיבתך (ע"ע רווחים, פיסוק ואוצר מילים), ובין אם תפריח באופן אקראי ולא מבוסס מילות ביקורת קטלניות לאויר החלל הריק כל כך מגולשים באתר חסר התעבורה לו אתה קורא מקום עבודה, זכור לך – דעתך חשובה כקליפת השום, אם לא הסכמת להאיר עיניך במשמעות התוכן ובאמירה הנחרצת הבוקעת ממנו.
מחכה לתגובתך,
המתלהם התורן
מיה וגדי, ( ברור שזהו שם בדוי ) לא חבל ???? הקנאות הורגת!
איףףףףף איזה קול מעצבן יש לזמר הזה…מביא לי תסעיף.
מתיימר משו..תת רמה של שיר.כתיבה של ילד בכיתה ג.
ראודור,דחוף להחליף מקצוע..לך על דוגמנות .יושב עלייך בול 🙂
שלום לכולם!
אני עצמי מוסיקאי אז על הטקסט לא אגיב מעבר למשפט הבא: הרעיון שהטקסט מביא לידי ביטוי הוא ברור ללא צל של ספק, והוא הנושא החסר סוף של אמונה מול חוסר אמונה. בצורה שאני מבין את זה, ראודור מרגיש צורך להודות למישהו על הדברים שיש לו ועל החוויות שהוא עבר שהביאו אותו עד כאן, ולא ברור לו לגמרי אל מי להפנות את ההרגשה הזו.
בנוגע למוסיקה, שיעשעה אותי התגובה בנוגע לדרבוקות, כאשר ברור לגמרי שאין שום כלי הקשה בשיר מעבר לתופים רגילים לגמרי.
כלי המיתר בשיר בהחלט מבוצעים בצורה מושלמת ובמקומות הנכונים. אולי קצת חסרה לי תנועה של השיר באיזור הבית השני, אבל בהחלט העיבוד מביע את כוונותיו של הזמר יוצר הזה בצורה מושלמת.
לסיכום אני יכול להגיד שזה בהחלט שיר מצויין ואיכותי, והכי חשוב- שונה ומרענן!
אין ספק שהאמת בקולו של ראודור סוחפת ומרגשת, ובהחלט מעבירה את האווירה וההרגשה הנכונה.
נהניתי מכל שנייה בשיר, ואני בטוח שזהו רק קצה הקרחון של דבר גדול יותר שאנחנו מתחילים לראות כאן.
השיר מקורי..והפזמון פשוט ממוקד ותופס..לראודור קול מעולה…וכשיר ראשון אני חושב ששומעים פה אמירה אישית..מקורית..ומלודיה שתופסת את האוזן..נשאר רק להמשיך הלאה:-)
ראודור איש יקר ורגיש כאחד… השיר מדהים !!! ואתה מדהים !!! כול מילה שווה זהב… מתי עוד הופעה "בברקה" ? מחכים לשיר הבא !
סליחה. מודע
שיר לא טוב!!! אבל שומעים שהזמר טוב למרות שהוא עדיין משתמש בהרבה מאניירות מיותרות. אבל זה יעבור לו עם הזמן.
ראודור , זה שהשיר בא ממקום אמיתי אצלך, זה עדיין לא אומר שהוא שיר טוב! אתה כמו עוד מלא זמרים בארץ,לא מודעים לעצמך!
זה שאתה זמר טוב זה לא אומר שאתה גם מלחין וכותב טוב ! אז תתעורר על החיים שלך ושים את האגו בצד ותפנה לכותבים ויוצרים טובים ממך. באהבה ובהצלחה
ראודור- במקרה הייתי בהופעה שלך בצפון ומאז אני עוקבת. שיר עוצר נשימה. אני מוזיקאית בעצמי, ומודה כי אכן היה לך המון אומץ לא לפחד מה יגידו על שיר שנשמע אחרת, מביא משהו מרגש ומסקרן. מצפה לשמוע עוד…
מיכל
מר חרסונסקי, חבל שבחרת להתמקד בשכיחות המילה "זה" כדבר המהותי בהתייחסות שלך, נראה שפשוט פספסת את השיר.
לי ברור שראודור משתמש ב"זה" כהתייחסות לדבר מופשט, לחוויה או תחושה אותה הוא מנסה לעבד, לשתף ולהעביר.
לדעתי אין בכך שום פסול, דווקא ההתייחסות הכמותית בלבד שלך נראית שטחית.
ההפשטה ש"זה" מייצג, מעידה על רובד עמוק בחוויה רגשית ואישית של ראודור, שבהיותו סמוי יוצר סקרנות בשיר.
"אבל אז מסתבר שהזה הוא ממנה" ? – הראית חוסר רגישות וחוסר הבנה, שחשודים בחפזון ללא נסיון להתעמק כלל בטקסט.
בחשיבה טורית ונסיבתית פשטנית ניסית להבין את "זה", ובחרת בקשר המיידי אל "ממנה" כפתרון.
אבל יש עוד פתרונות ומימדים במרחב החוויה והנפש – לא הבנת שראודור התגבר.
התגבר על הגורם/האירוע ה"זה" שהעיק, ובו בזמן ובנפרד גם על הישות/הדמות/התחושה "ממנה" הוא כבר לא מפחד..
"טקסט מעורפל" ? – חבל שבהקשר הזה הביקורת שלילית. זה ממש בסדר שהטקסט מרמז ולא מפורש.
יש תוכן, יש עומק, יש רגש. יש מקום לדמיון. אבל נראה שמבחינתך לא, משתמע שמבחינתך שוב הטקסט צריך להיות טחון ומוגש לעוס ופלקטי כמו הרבה מהשירים המשעממים שהמיינסטרים הנפוץ והדל מציע.
יש כאן חדשנות, הטקסט פותח מרחב לשומע להביא אסוציאציות אישיות וכך להתחבר לשיר.
יש פה אומץ אישי, לגעת בחומרים רגישים שמובאים באותנטיות ישירה, וחבל שלהיבטים האלה אתה מייחס "יומרנות" בציניות שממהרת לשחוט.
עיבוד שניסה לשדרג ? – שוב ציניות לא מובנת. בחירת אומן בהרכב כלים, עיבוד, קצב וגוונים מהווה "ניסיון שדרוג" ?
לי דוקא נשמע מכלול אחד ומעולה ומוקפד של כלים, עיבוד, תזמ
ליוסי חרסונסקי היקר. שמעתי את הסינגל החדש של היוצר המדהים הזה ובהחלט יש לי תגובה. אני מתאר כי לא הקדשת מספיק חשיבה והעמקה בטקסט הכל כך אמיתיי וקונפליקטי שרובנו חיים בהרגשה של אפילו אם אלוהים יבוא וילחץ לנו את היד, עדיין יהיה לנו קשה לצאת מהבועה שלנו,כל כך נכון, כל אחד והחיים שלו, אבל כשצריך עזרה משמיים פתאום אנחנו ״מאמינים״. דרבוקות?! אין פה שום דרבוקה, יש כאן תופים אותנטיים פרי נגינתו של ברק בן צור. סאונד חם ואותנטי שנות האלפיים.ולגיטרות והבאס מתווסף רק צ'לו המוסיף הרבה דרמה בשיר במקום הכי רצוי, הזמר לא לוחץ הוא זועק את האמת שלו וזה חלק ממה שאיבדנו במוזיקה, את האמת. סינגל מדהים זמר מדהים, הפתעת אותי, בהצלחה בהמשך.
יוסי יקר שלום,
קיבלתי את הרושם שלא הבנת "את כוונתו של המשורר".
לי מאד ברור שהשיר הוא דו שיח עם כח עליון ,
"אסיר תודה " כפי הבנתי הוא שימוש ציני ואף סרקסטיבמונח עצמו. כיוון שאם אתה עוקר שיניים כשאתה מקבל אגוזים אתה ממש לא אסיר תודה ולדעתי זהו הרהור על אמונה ואבחנה בנוכחות של אלוקים בחיי הכותב:"עד מתי אנוע בין סודות עולם…." ," גם אם תבוא ותלחץ לי את היד זה לא יספיק לי…" – כמה קשה להאמין בכלל. לא התייחסת ליכולות הווקליות שאני בעצמי לא שמעתי הרבה זמן אם בכלל כאלה בארצנו ….