שיר לוי חובר לעמיר בניון – יתכן שזה זה עדיף מאשר לחבור למיני יצרני טקסטים בקונפקציה או לפי משקל. לוי הרוויח לא רק טקסט. תקשיבו למוסיקה. היא כבר מכניסה אותו לנתיב יפה של בניון – גם בטון. בניון עשה תחקיר קטן על הפחד. פחד במשמעויות שונות, פיזיות, מטפוריות, רוחניות. חלום מול מציאות. להתנגש בפחד – עדיף מאשר בקיר או רמזור כי עדיין פיזית אתה חוזר הביתה. זוהי עובדה.
מצד שני מנטלית, יש דרגות של פחד, והכי מפחיד – לחכות לאור שיבוא, לחזון שיתגשם ובמילים פשוטות – וכאן זה כבר פחד נפשי, מנטאלי – גם הציפייה לטוב – מכניסה לדאגה ולחרדה. 

מנגינה קליטה, קול נשמה גבוה. שיר לוי שר את השיר בכוונה שלמה וקולו חובר לקולו של בניון כדי להעניק עוצמות מוספות. האם קליטות המנגינה וההבעה התחושתית – מצליחות להעביר את הטקסט ההגותי? לא בטוח. אבל המפגש כשלעצמו מייצר אירוע מוסיקלי מעורר ריגוש.

נוסע ללא אורות ומתנגש בפחד/ זה עדיף מקיר או מרמזור / כי עם הפחד עוד אפשר הביתה לחזור/ והכי מפחיד עכשיו פתאום זה לעצור/ ללחוץ חזק על הדוושה ולחכות לאור שיבוא ויאיר לך

שומע הרבה קולות ומתנגש בפחד / לפעמים זה שיר או סתם פזמון / לפעמים קריאה של תרנגול או פעמון / ולפעמים זו הרגשה כזאת בלי הגיון / ולפעמים זה משהו מתיימר להיות חזון שיבוא ויאיר לך

כבר בוקר כבר בוקר / תקום כבר כי בוקר/ תשאל אז יגידו שמיים יעידו / שבוקר כבר בוקר / תקום כבר כי בוקר / תשאל אז יגידו שמיים יעידו / שבוקר בא

כורה הרבה בורות ומתנגש בפחד/ לפעמים זה פחד מלמעוד וליפול לאיזה בור / כי יש הרבה מאוד / ויותר מכל מפחיד פתאום זה לעמוד / ללחוץ חזק על השפתיים לחכות לאור שיבוא

כבר בוקר , כבר בוקר …/ נוסע ללא אורות ..