המר והמתוק. הדבש והעוקץ. אלה החיים. החיפוש אחרי האושר השלם יימשך לעד. שיר ערש ושיר הרס עצמי. האהבות הלא גמורות. עינב ג'קסון כתבה מנגינה של אושר, כלומר שאומרת יותר שיר ערש מאשר שיר הרס עצמי, יותר רצון לטוב מאשר לרע. בטח שהמשמעות אירונית. בטח שהיא מתכוונת גם לנזק שנגרם בעטיו של חיפוש האושר. לא אתווכח, גם עם "אצבע בגרון" – אני שורק אותה בנועם, שיהיה אירוני.
הסימטרי הזה. מסוג ההמנון. ג'קסון שרה בטון נוגה . שיר על יחסים בשתיים. אבל ללא תוגת ייסורים. מתוך השלמה. והמנגינה הורסת. בעיבוד נוסף ניואנס אפרו קריבי. את האלמנט ההמנוני מוסיפה שירה מקהלתית בסיום. שיר של ראשוניות קסומה חפה מטרנדיות. שירו איתה  "שיר ערש אחרון ולישון/ עם אצבע על הדופק ואצבע בגרון/ שיר הרס עצמי"

כל הימים מסתכמים באושר/ למרות טעם בוסר/ וכל הלילות נופלים בין הכיסאות
עם בוקר// אלו שתי אהבות/ שתיהן לא גמורות
שיר ערש אחרון ולישון/ עם אצבע על הדופק ואצבע בגרון/ שיר הרס עצמי/ אחד לך אחד לי //
נראה לי עדיף אם תרצי שנחליף/ קצת בתפקידים/ רק ליום או יומיים/ את תכנסי לתוך שלי/ ואל תתפלאי/ אם יהיה האוויר כבד כמו מים //
שתי אבנים בכליות/ תראי הן הופכות לסלסילת פירות //
שיר ערש אחרון ולישון/ עם אצבע על הדופק ואצבע בגרון/ שיר הרס עצמי /
אחד לך אחד לי/ כל הימים מסתכמים באושר.