בראש ובראשונה מודה ירון אילן לאל על הזכות לשמח אותנו. נראה שיש לו סיבות להודות לשם, אבל זה מזכיר ששמעתי מעוד כמה זמרים ים תיכוניים את ההודיה הזו לשמו יתברך, שכנראה מעדיף את ההצלחה שלהם על פני הצלחות של זמרים מז'אנר אחר.
לעצם העניין: הגיע אלי אוסף שירים עליו מתנוסס שמו של ירון אילן. הוא נקרא "שמח עם ירון אילן". חיפשתי את העילה. הרי האוסף הזה מכיל המון להיטים מוכרים לאוהבי הז'אנר ממשה פרץ דרך רגב הוד עבור דודו אהרון, ליאור נרקיס, עידן יניב, ועד מושיק עפיה לירן אביב, עומר אדם, איציק קלה וסטלוס את אורן חן.
מה בדיוק תרומתו של ירון אילן לאוסף? פרט למיליון תודות לכל העולם שמתחילות ומסתיימות בריבונו של עולם – אין שום תובנה המראה מה ערכו המוסף של הנ"ל לאוסף? מפיק? מעבד? עורך? סתם "ירון אילן" על העטיפה.
אולי הגוגל יענה לי? הגוגל לא הבהיר לי מעבר למה שידעתי – שדרן ברדיו (ירושלים) ובטלוויזיה ("ריח מנטה" למשל, ערוץ 2) שחבר לז'אנר, וכנראה מאמין שהמושג "שמח" מתקשר איתו. כיוון שמר ירון לא שימח לבבי אפילו פעם בחיים, אוכל רק להניח, שהשמח הזה בקומבינה מסחרית מתנוסס גם על דיסק האוסף כדי לחבר את השמח (מוסיקה ים תיכונית) עם שמו.
חברת Play שהוציאה האוסף – יכולה לספק נתונים אם השיטה עובדת – זוהי אגב שיטה שעובדת במיוחד בז'אנר הזה – שדרנים תורמים את שמם לאוספים. לא מפיקים שעושים איזשהו פרויקט אומנותי (רמיקסים), אלא מגישים שמספקים את שמם כמותג דוחף להפצת אוספים.
דידי הררי עושה את זה ב"חגיגה ים תיכונית", גם השדרן אליקו כהן מרדיו לב המדינה, שבשנים האחרונות הפך שם נרדף להצלחה במוזיקה הים תיכונית, ועכשיו הדיסק עליו מתנוסס שמו של ירון אילן.
מעניין ששמות שדרים שאינם מתמחים בז'אנר הזה אינם מצליחים להתנוסס על אוספי דיסקים. ובאמת, הצלחתו של הז'אנר הולידה מיני אפוטרופוסים כאלה של הזמרים הים-תיכוניים – שידם בכל, קשורים ומקושרים, מיוחסים ומיוחצנים, מכירים ומוכרים. מחזרים ומחוזרים, ובעיקר נהנים מהחגיגה הגדולה עליה הם נישאים.
פרט להרבה תודות בעטיפת הדיסק לא קיבלתי שום תובנה – מה זה האוסף הזה? הטעמים המוסיקליים של של אילן? מבחר ערוך מתוכניותיו? האג'נדה המוסיקלית שלו? אפילו לא שניים שלושה משפטים מה הוא חושב על מוסיקה ים תיכונית פרט לכך שהיא נועדה לעשות שמח. ואולי לירון אין מה להגיד מעבר לשמח, שהרי החיים לפי הז'אנר הם בעיקר השמח הזה.
5 Responses
נורית חבל שאת מתעצבנת,מיותר.
למדנו לחיות עם הביקורות האלו,לא משנה כמה יכתבו ביקורות,אף פעם זה לא ישפיע ויגיע ללב הקהל.
פעם המבקרים נגד מסחור,פעם מבקשים מאייל גולן שיכתוב שירים אך ברגע שהוא כותב שיר יוצאים כנגדו שוב בביקורת.בולשיט!
מי שטוב באמת מצליח.
מר חרסונסקי היקר!
כל הכבוד לך שאתה אומר את שעל ליבך
בלי כל פחד.
הרי ברור שהכל קומבינה וירון אילן עושה פה קופה יפה.
ולמגיבים הקודמים, אין קשר בין הנאמר פה לגזענות או לשנאת מוזיקה ים תיכונית.
אני מקווה שהסגנון שלך לא מייצג את הקהל האוהב את הים-תיכוני. את עושה יותר נזק מתועלת ומבעירה גזענות. חבל.
נורית, קודם כל – אחרי כל הרפש ששלחת – הנה אני מפרסם, ואין כמו הנחתום שיעיד על עיסתו, במקרה הזה עיסתך, שמחשידה אותך במעורבות רגשית. פרט לכך – לומר על ירון אילן שהוא המציא את הז'אנר הים-תיכוני. דווקא את המילים האלו הייתי מסתיר, (שאביהו מדינה לא יראה, שזוהר ארגוב לא יתהפך בקברו) אבל ממלא בקשתך – הכל גלוי.
ומה תרומתך בדיוק לעולם מר חרסונסקי לך תלמד כמה שמחה הביא ירון אילן בכל מקום בארץ אליו הגיע עם תוכנית הטלוויזיה שלו!!
אתה סתם מבקר עלוב שמתחבא אחריי אתר עלוב כמוך- האיש הזה המציא את הז׳אנר הים תיכוני- לך תלמד ואל תזלזל פתאטי שכמוך!
ובטח לא תפרסם כי אתה פחדן