הכי מיוחד בשיר הוא העיטור של חצוצרת המריאצ'י (עדי המאירי) במעבר. גם לצ'לו (בלזיצמן כמובן) יש כניסה יפה. האם צליל החצוצרה משתלב בקונטקסט המוסיקלי של השיר? לא. אבל יפה.
מוזר שאני פותח בתזמור? הסיבה פשוטה: אין בשורות מהזמרת בשיר. אי אפשר "להאשים" את הטקסט שמנסה לתאר ב"מילים יפות" חיים שמאחורי הזוהר ("מאחורי הפנסים האור נראה אחרת, קשה לקום על הרגליים, לחלום מבלי לישון) אבל אסתי גינזבורג מרוקנת את השיר, כלומר אין בו כמעט "תוכן אמוציונאלי", אלא גוון קולי מרופרף.  יש זמרות מוכשרות שמסוגלות להטעין גם דף מספר טלפונים ברגש כובש. לגינזבורג יש קול מונוטוני קטן ואולי נעים, אבל חסר מבע, או אם לנסח קצת אחרת: רכות מלנכולית ממוסכת בצלילים אינה יכולה לבוא במקום הבעה.

מאחורי הפנסים האור ניראה אחר/ ובחדר המדרגות לבד הוא מתגבר/ קשה לתפוס בשתי ידיים/ וקשה לתפוס/ מוזר לראות רק זוג עיניים/ מול מראה רצות
אחרי האהבה צריך להעלם/ ובמושב האחורי לבד להירדם/ קשה לקום על הרגליים/ וקשה לקום/ מוזר לראות רק זוג עיניים/ במבט עצום
דקות של אור, ימים להסתנוור/ דקות של חום, ימים להתקרר/ לחלום מבלי לישון ואז להתעורר/ למצוא את התשובות ואין מי ששואל
מאחורי כל הצבעים הקצב משתנה/ ומתחת לבדים הגוף שובר, בונה/ פינה שמכילה הכול/ ועוד פינה אותי/ מוזר לפקוח זוג עיניים/ פנימה לתוכי
דקות של אור , ימים להסתנוור/ דקות של חום, ימים להתקרר/ לחלום מבלי לישון ואז להתעורר/ למצוא את התשובות ואין מי ששואל