למי שמתגעגע לגוון הפולק-קאונטרי-בלו גראסי הזה. אליסון קראוס, הזמרת ונגנית הכינור, היא  הצליל הזה, חף מפשעי הצליל המודרני. אקוסטי למהדרין, מנדולינה, בנג'ו ודוברו. וגם קולה התחושתי, הצח והנקי. sweet and clear.
שורשים ופופ נקשרים בעבותות. לא רק היא שרה. אני שומע גם חבר הלהקה דן טיימינסקי, איש המנדולינה והגיטרה נותן קולו בשלושה שירים, מה שאינו מוסיף נקודות זכות רבות. המוסיקה? אולד סקול, מיושנת, ופה ושם אף משעממת. מה שנשאר זה להתמקד בכמה בלדות אהבה מלנכוליות שאליסון שרה ברגישות יפה ובכמה שירי קאונטרי שאינם מביישים את המסורת. תקשיבו לשיר הנושא הפותח Paper Airplane –בצליל יוצא מהכלל, נסו את My Love Follow You Where You Go , וגם Mikes To Go, קאונטרי במיטבו ותקנחו בעוד בלדה יפה Opening Farewell.